פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9122/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
מיכאל מכלוף (מיקי) אילוז
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד גילה עדי חכמון
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בפר"ק 38779-09-16 מיום 25.11.2020, שניתנה
על-ידי כב' השופט ע' טאהא
בשם המבקש:
עו"ד ליאור דגן;
עו"ד לירון ליברמן;
עו"ד
רומן פלצמן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא ) בפר"ק 38779-09-16 מיום 25.11.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להעברת המשיבה 1 מתפקידה כמפרקת של חברת י.א. מזון כפר תבור בע"מ (להלן בהתאמה: המפרקת ו החברה ), ולחלופין למינוי בעל תפקיד אחר תחת המפרקת בכל הנוגע לבקשתה לחיוב המבקש בחובות החברה (להלן: בקשה 108 ). בית המשפט המחוזי קבע כי בקשת המבקש הוגשה בשיהוי, וכן כי הטענות העובדתיות העומדות בבסיסה טרם הוכחו וצפויות להתברר במסגרת הדיון בבקשה 108. משכך, נקבע כי בשלב זה, אין מקום לערוך בירור עובדתי בנדון, וכי אם תתקבלנה טענות המבקש האמורות במסגרת הדיון בבקשה 108, אזי הוא יהא רשאי לשוב ולבקש את העברת המפרקת מתפקידה.
2.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור דנן, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לבקש תשובה.
הלכה ידועה היא כי לבית המשפט של חדלות פירעון מסור שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לניהול ההליכים שלפניו, נוכח מומחיותו בתחום והיכרותו הבלתי אמצעית עם נסיבות העניין הנדון. לפיכך, נקבע לא אחת כי ככלל תימנע ערכאת הערעור מהתערבות בכגון דא (ראו: רע"א 5864/18 ידיד נ' המנהל המיוחד , פסקה 12 (7.1.2019); רע"א 7894/18 נצבא החזקות 1995 בע"מ נ' התחנה המרכזית החדשה בע"מ , פסקה 10 (25.2.2019)). במקרה דנן אני סבורה כי אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, ואף מצאתי טעם רב בקביעתו לפיה על טענות המבקש בדבר התנהלות המפרקת בעניינו להתברר באופן סדור במסגרת הדיון בבקשה 108. יוער כי כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי אף הותיר למבקש פתח לשוב ולהגיש את בקשתו להעברת המפרקת מתפקידה אם וכאשר תתקבלנה טענותיו נגדה כאמור.
3.
אשר לטענות המבקש בדבר פסלות המותב אשר נדרש לבקשתו, יצוין כי בהחלטה מיום 28.6.2020 פסל עצמו כב' השופט ע' טאהא אך מדיון בבקשה 108. אם חפץ המבקש בפסילת השופט
טאהא אף בבקשה להעברת המפרקת מתפקידה, הרי שהיה עליו להגיש בקשת פסלות מתאימה בנדון למותב האמור, ואין מקום להידרש לכך במסגרת בקשת רשות הערעור דנן.
4.
הערה לסיום: על פני הדברים, היה מקום לחייב את המבקש בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה, נוכח אורכה הבלתי סביר של הבקשה דנן (המתפרשת על פני 22 עמודים, בעוד שהחלטת בית המשפט המחוזי אוחזת כעמוד ומחצה בלבד). זאת, בניגוד להוראת תקנה 403(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה המבקש רשות לערער יפרט באופן תמציתי את הנימוקים שעליהם נסמכת בקשתו. ואולם, אך לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
5.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"א בטבת התשפ"א (5.1.2021).
ש ו פ ט ת