רע"א 7258/18 משה שפירא נ. הכונס הרשמי

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) מיום 6.9.2018 בפר"ק 62601-07-17, בגדרה נדחו בקשות להתיר להסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל אגודה עות'מאנית (להלן: האגודה ) ולגופים הקשורים אליה (להלן: הגופים הקשורים ), להגיש כתבי בי-דין במסגרת הליך פירוק זמני המתנהל בעניינה של האגודה; וכן להתיר את מימון הייצוג המשפטי הכרוך בכך מכספי האגודה.

רקע

2.

ביום 20.6.2017 חתמה שרת המשפטים על צו המחיל על האגודה את הוראות פרקים י"א-י"ז לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, וכן את הוראות הפרק השלישי לחלק התשיעי בחוק החברות, התשנ"ט-1999 – הן הוראות החוק העוסקות בפירוק חברות, וזאת מכוח סמכותה לפי סעיף 380(א) לפקודת החברות. ביום 25.7.2018 ניתן צו פירוק זמני לאגודה, נוכח ליקויים אשר נמצאו בהתנהלותה, ועל מנת להביא להבראתה ולשיקומה. כמו כן, מונו המשיבים 4-3 למנהליה המיוחדים של האגודה (להלן: המנהלים המיוחדים ), ולשם כך הועברו לידיהם "כל סמכויות הניהול של עסקי האגודה והגופים הקשורים אליה". בהמשך לכך, ביום 1.8.2018 חתם בית המשפט המחוזי על פסיקתא המורה למשיב 2, הוא רשם ההקדשות, וכן לרשם החברות ולרשם העמותות, לרשום את המנהלים המיוחדים כמנהליה של האגודה ושל הגופים הקשורים.

3.

ביום 16.8.2018 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה, בשם האגודה והגופים הקשורים, להתיר להם להיות מיוצגים בהליך הפירוק הזמני, שלא על-ידי המנהלים המיוחדים, וכן להתיר את מימון ייצוגם המשפטי מכספי האגודה. בתוך כך, נטען כי מן הראוי ליתן להנהלת האגודה ולגופים הקשורים אפשרות להביע עמדתם במסגרת הליכי הפירוק הזמני, וזאת על מנת שהליך זה יעלה בקנה אחד עם רוח האגודה ומטרותיה. עוד נטען כי הגופים הקשורים זכאים להביע עמדה עצמאית במסגרת הליך הפירוק הזמני, וכן כי מימון ייצוגם המשפטי של האגודה ושל הגופים הקשורים יסייע במימוש זכותם לגישה לערכאות (להלן: הבקשה לייצוג ולמימון ).

4.

ביום 21.8.2018 הוגשה בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, הפעם להתיר להנהלת האגודה ולגופים הקשורים להגיב לבקשה שהגישו המנהלים המיוחדים במסגרת הליך הפירוק הזמני (להלן: בקשת הרשות להגיב ). בקשה זו התקבלה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.8.2018.

5.

בתשובתם של המנהלים המיוחדים לבקשה לייצוג ולמימון, כמו גם בבקשה שהגישו לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.8.2018, נטען כי מעת הוצאת צו הפירוק הזמני הועברו סמכויות הניהול של האגודה ושל הגופים הקשורים לידי המנהלים המיוחדים, ומשכך הם המייצגים הבלעדיים של גופים אלה. רשם ההקדשות והמשיב 1, הוא כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר ), הצטרפו לעמדת המנהלים המיוחדים, וכן טענו כי אין מקום שנכסי האגודה ישמשו למימון הייצוג המשפטי של הנהלתה. בנוסף, הגישו המשיבים 10-5 לבית המשפט המחוזי בקשה למחיקתן של הבקשה לייצוג ולמימון ושל בקשת הרשות להגיב.

החלטת בית המשפט המחוזי

6.

בהחלטה מיום 6.9.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לייצוג ולמימון, וקיבל את בקשת המנהלים המיוחדים לעיון מחדש בהחלטתו מיום 22.8.2018. בתוך כך, נקבע כי הסמכויות לניהול האגודה והגופים הקשורים נתונות למנהלים המיוחדים בלבד, ומשכך גופים אלה אינם רשאים לפעול באופן עצמאי במסגרת הליך הפירוק הזמני. עוד נקבע כי אין בקביעה האמורה כדי למנוע מבעלי תפקידים לשעבר באגודה ובגופים הקשורים להגיש תגובות או בקשות במסגרת הליך הפירוק הזמני, וזאת תוך נשיאה בעלויות הכרוכות בכך.

המבקשים, הם חברי המועצה המרכזית של האגודה וחברי מזכירותה, הגישו בקשת רשות לערער על החלטה זו, היא הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

7.

בבקשתם שבים המבקשים על הטענות אשר הועלו בבקשה לייצוג ולמימון, וכן טוענים כי הם מייצגים את עמדתו של הציבור המזוהה עם האגודה; כי החלטתו של בית המשפט המחוזי פוגעת בזכותם, ולמעשה בזכותו של הציבור האמור, לגישה לערכאות ולהבעת עמדה במסגרת הליך הפירוק הזמני; וכן כי אין במינויים של המנהלים המיוחדים כדי לשלול מן המבקשים את הסמכות לפעול בשם האגודה. עוד נטען כי ייצוגם של המבקשים במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי מהווה חלק מהליך הבראתה של האגודה, ולכן יש להטיל את העלויות הכרוכות בכך על קופת הפירוק הזמני; וכן כי אין הצדקה למנוע מן המבקשים, המשמשים כנציגי ציבור, מימון כאמור.

8.

בתשובותיהם לבקשה דנן סומכים המשיבים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי, ושבים אף הם, בעיקרו של דבר, על טענותיהם בפניו. עוד נטען כי המבקשים לא הציגו בסיס חוקי לבקשה כי ייצוגם המשפטי ימומן מקופת האגודה, וכי אין כל הצדקה להורות כן.

הבקשה לסילוק על הסף

9.

בטרם הדיון לגופם של דברים, יצוין כי ביום 14.11.2018 הגישו המשיבים 12-11, הם מבקשי פירוקה של האגודה (להלן: מבקשי הפירוק ), אשר לא צורפו כמשיבים לבקשה דנן מלכתחילה, בקשה לסילוק בקשת רשות הערעור על הסף (להלן: הבקשה לסילוק על הסף ). בבקשה זו נטען כי המבקשים אינם מהווים צד להליך הפירוק הזמני המתנהל בבית המשפט המחוזי, ואף לא היו צד לבקשה לייצוג ולמימון ולבקשת הרשות להגיב. לכן, נטען כי המבקשים אינם רשאים להגיש בקשת רשות לערער על ההחלטה בגדרה נדחו בקשות אלה. עוד נטען כי יש לסלק את הבקשה דנן על הסף מחמת אי צירופם של מבקשי הפירוק כמשיבים לה.

10.

בהחלטתי מיום 6.1.2019 הוריתי על צירופם של מבקשי הפירוק כמשיבים לבקשה דנן, וכן על דחיית הבקשה לסילוק על הסף. בתוך כך, צוין כי הנימוקים לדחייתה של בקשה זו יינתנו במסגרת ההחלטה בבקשת רשות הערעור. הגיעה, אפוא, עת ההנמקה.

כלל נקוט הוא בידינו כי מי שלא היה צד פורמלי להליך בערכאה קמא, רשאי להגיש ערעור על החלטתה, אך ורק אם הוא נפגע מהחלטה זו – היינו, התקיים בעניינו הליך בערכאה קמא, והליך זה הסתיים בהכרעה הפוגעת בזכות המוקנית לו. עוד נקבע כי המבקש לערער על החלטה כאמור נדרש להבהיר מדוע לא פעל על מנת להצטרף להליך המתנהל בערכאה קמא (ראו: בש"א 7240/15 יצחקי נ' ארז , פסקאות 8-7 (9.2.2016); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 452-451 (מהדורה שלישית, 2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1011 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)). בענייננו, אומנם המבקשים אינם מהווים צד פורמלי להליך הפירוק הזמני, ואולם, במסגרת ההחלטה מושא הבקשה דנן הכריע בית המשפט המחוזי הן בסוגיית זכאותם לפעול בשם האגודה ובשם הגופים הקשורים, והן בשאלה האם זכאים הם למימון ייצוגם המשפטי מקופת האגודה. המבקשים נפגעו, אפוא, מהחלטת בית המשפט המחוזי, ומשכך, רשאים היו להגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו.

בקשת רשות הערעור – דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית במסגרת הליך פירוק זמני, אלא במקרים חריגים. זאת, נוכח מומחיותו של בית המשפט של הפירוק בכגון דא, ולאור היכרותו עם פרטי התיק וכלל נסיבות העניין (ראו: רע"א 4406/18 בנק הפועלים בע"מ נ' נרדיה , פסקה 17 (19.8.2018); רע"א 5864/18 ידיד נ' המנהל המיוחד , פסקה 12 (7.1.2019); רע"א 7894/18 נצבא החזקות 1995 בע"מ נ' התחנה המרכזית החדשה בע"מ , פסקה 10 (25.2.2019)). המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור. זאת ועוד, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים – כפי שיפורט להלן.

12.

ראשית, יצוין כי לא מצאתי ממש בטענות המבקשים בדבר סמכותם לייצג את האגודה ואת הגופים הקשורים במסגרת הליך הפירוק הזמני. כידוע, עם תחילתו של הליך הפירוק הזמני, הוקנו למנהלים המיוחדים כל סמכויות ניהולם של האגודה ושל הגופים הקשורים, ומשכך, המבקשים אינם מוסמכים עוד לפעול בשם גופים אלה (ראו: ציפורה כהן פירוק חברות כרך א 421 (מהדורה שנייה, 2016)). אומנם נכון, כי העברת סמכויות הניהול כאמור אינה נטולת חריגים, ובין היתר, נקבע בפסיקה כי דירקטורים של תאגיד המצוי בפירוק רשאים להגיש ערעור על צו הפירוק או על מינויו של בעל תפקיד, וזאת היות שתוצאתו האפשרית של ערעור מעין זה עשויה להביא לביטול הליך הפירוק או לביטול מינויו של בעל התפקיד. לפיכך, מצוי הלה בניגוד עניינים מובנה בכל הנוגע לערעור על החלטות אלה (ראו: שם, בעמוד 424; והשוו: רע"א 7074/09 קאולה נ' ידגר , פסקה 10 (25.8.2010)). ואולם, הבקשה לייצוג ולמימון, כמו גם בקשת הרשות להגיב, אינן מתייחסות להבעת עמדתם של המבקשים בסוגיות אשר עשויות לשמוט את הקרקע תחת הליך הפירוק הזמני כולו או תחת עצם מינויים של המנהלים המיוחדים, אלא בהגשת כתבי בי-דין במסגרת ההליך המתנהל זה מכבר. לפיכך, חלה בענייננו ברירת המחדל – היא ייצוג האגודה והגופים הקשורים על-ידי המנהלים המיוחדים, ועל-ידם בלבד.

13.

במאמר מוסגר יוער כי יש לדחות את טענות המבקשים בכל הנוגע לסמכותם של המנהלים המיוחדים ביחס לגופים הקשורים, שכן סמכויות ניהולם של גופים אלה הוקנו למנהלים המיוחדים כבר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.7.2018, בגדרה ניתן צו הפירוק הזמני, ואף אושררו בפסיקתא אשר נחתמה ביום 1.8.2018. עסקינן, אפוא, בהחלטות חלוטות, אשר אין מקום להרהר אחריהן בשלב זה.

14.

אשר לקביעת בית המשפט המחוזי כי אין מקום לממן את ייצוגם המשפטי של המבקשים מכספי האגודה, אני סבורה כי קביעה זו בדין יסודה. כל עוד נמשך הליך הפירוק הזמני, מיועדים כספי האגודה להבראתה ולשיקומה. לא מצאתי, אפוא, נימוק מבורר למימון ייצוגם המשפטי של המבקשים מכספי האגודה, תוך גריעה מקופת הפירוק הזמני ופגיעה אפשרית במטרות ההליך, בעוד, כאמור לעיל, המבקשים אינם מייצגים אלא את עצמם (ראו והשוו: רע"א 6764/15 המנהל המיוחד נ' קרויז , פסקאות 7-6 (3.1.2016)).

15.

לבסוף, אציין כי לדידי, אין בקביעות שלעיל משום פגיעה בזכות הגישה של המבקשים לערכאות, שכן בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע במפורש כי בעלי התפקידים לשעבר באגודה, והמבקשים בתוכם, רשאים להביע עמדותיהם במסגרת הליך הפירוק הזמני. יתר על כן, המבקשים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, כי אין באפשרותם לשאת בעלויות הכרוכות בהשתתפות בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי כאמור, ואף משכך, אין מקום להיעתר לבקשתם בנדון.

16.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 10,000 ש"ח (2,000 ש"ח לכנ"ר, 2,000 ש"ח לרשם ההקדשות, 2,000 ש"ח למנהלים המיוחדים, 2,000 ש"ח למשיבים 10-5 ו-2,000 ש"ח למבקשי הפירוק.