רע"א 4830-22 רע"א 4830-22

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת מ' בן ארי) מיום 22.3.2022 בדיון המאוחד בפש"ר 54035-01-19 ובפש"ר 54045-01-19, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לביטול פסק דין שהורה על ביטול הליכי פשיטת רגל בעניינם.

תמצית הרקע הרלוונטי לבקשה

1.המבקשים, בני זוג נשואים, הגישו לבית המשפט המחוזי בקשות למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתם כפושטי רגל. צווי כינוס ניתנו בהחלטות בית המשפט המחוזי מיום 6.3.2019, ולפיהן מונה מנהל מיוחד לנכסי המבקשים והושת על כל אחד מהם תשלום חודשי בסך 100 ₪. בדיון שנערך ביום 6.8.2020, עמד בית המשפט המחוזי על מצבת החובות של המבקשים, ולאחר ששמע את עמדות הצדדים קבע כי המבקשים יוכרזו כפושטי רגל וכי המנהל המיוחד ימונה כנאמן לנכסיהם. עוד אישר בעניינם תכנית פירעון ולפיה יוסיף כל אחד מן המבקשים לשלם לקופת הכינוס סכום של 300 ₪ בחודש, למשך 60 חודשים. בית המשפט המחוזי הוסיף והורה כי המבקשים יפעלו להסדרת חוב חדש שצברו לתאגיד המים "מי לוד" (להלן: תאגיד המים) בתוך 60 יום, שאם לא כן יכול שההליך יבוטל, וכי בא כוחם ימציא את החלטת בית המשפט לנושה ששמו ננקב בתוך 14 יום.

2.ביום 11.2.2021 הגיש הנאמן בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינם של המבקשים בשל ניצולם לרעה. הנאמן טען כי המבקשים לא עמדו בתכנית הפירעון וצברו מחדלים בהליך – המבקשת צברה חוב פיגורים בסך 500 ₪ והמבקש צבר חוב פיגורים בסך 700 ₪; המבקשים לא הודיעו האם החוב לתאגיד המים הוסדר; וטרם הומצא אישור מסירה של ההחלטה מיום 6.8.2020 לנושה. הנאמן ציין בבקשתו כי אף שנשלחו למבקשים שתי התראות, בימים 7.10.2020 ו-16.11.2020, במסגרתן ניתנה למבקשים הזדמנות להסרת מחדליהם, אלה לא זכו לכל מענה.

3.בהחלטתו מיום 11.2.2021 הורה בית המשפט המחוזי למבקשים להגיב לבקשת הנאמן, ולחלופין להסיר מחדליהם, בתוך 20 יום, תוך שקבע כי בהיעדר תגובה או הסרת המחדלים כאמור, ההליך יבוטל. משלא הגישו המבקשים את תגובתם, ומשנמצא כי המחדלים לא הוסרו, ניתן, ביום 8.3.2021, פסק דין המורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינם.

4.בחלוף כשנה, ביום 15.2.2022, הגישו המבקשים בקשה "להשבת החייבים להליך" ולהשלמת תכנית הפירעון. בבקשתם טענו כי הם לא ידעו שהוגשה בקשה לביטול ההליך, ואף לא ידעו על מתן פסק הדין, ולראיה הם המשיכו להעביר תשלומים לפי תכנית הפירעון ואף פעלו להסדרת החוב בתאגיד המים. בהקשר זה טענו המבקשים כי לאחר הכרזתם כפושטי רגל ואישור תכנית הפירעון בעניינם, חדל בא כוחם מלייצגם. כחודשיים לפני הגשת בקשתם, כך לפי הנטען, יצר עמם קשר גורם מטעם הנאמן או הכנ"ר ועדכנם שההליך בעניינם בוטל. משנודע להם הדבר, פנו לסיוע המשפטי ללא דיחוי, ועם הסדרת ייצוגם, הוגשה בקשתם. המבקשים הוסיפו וציינו כי עשו מאמצים משמעותיים לתשלום החוב לתאגיד המים, וביום 8.7.2021 שילמו סך של 6,895 ₪, מתוך הנחה שהם פועלים במסגרת הליך פשיטת הרגל. כן טענו כי ביום הגשת הבקשה לביטול ההליכים על-ידי הנאמן, תשלומים ששילמו טרם נקלטו במערכת, כך שבפועל עמד חוב הפיגורים על סכום נמוך מזה שפורט על-ידי הנאמן בבקשה לביטול ההליכים. לבסוף, תוארו נסיבות חייהם הקשות של המבקשים ונטען כי האינטרס החברתי מחייב להעדיף את שיקומם על פני הותרת פסק הדין על כנו.

5.הנאמן התנגד לבקשה לביטול פסק הדין. בתגובתו טען, בין היתר, כי המבקשים נהגו בחוסר תום לב וניצלו את ההליך לרעה, משלא עמדו בחובותיהם על אף ההתראות הרבות שנשלחו אליהם. כמו כן, ציין הנאמן כי חלפה למעלה משנה מאז ביטול ההליכים ועד להגשת הבקשה, וכי די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה. צוין בהקשר זה, כי עוד ביום 12.7.2021 חילק כונס הנכסים הרשמי את הכספים שבקופת הכינוס לבעלי התפקיד, ודבר הביטול אף פורסם ברשומות ובעיתונות זה מכבר. לפיכך, סבר הנאמן כי אין המבקשים ראויים להגנתו של הליך פשיטת הרגל ועתר לדחיית הבקשה תוך שיובהר כי דרך המלך לשוב להליך היא על-ידי הגשת בקשות לפתיחת הליך חדש.

6.כונס הנכסים הרשמי ציין בתגובתו כי להשקפתו, בקשה לחידוש הליך שבוטל ניתן להעלות במסגרת בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת רגל), ולחלופין במסגרת ערעור על ההחלטה, וכי המבקשים בחרו באכסניה של עיון חוזר. לטעמו, בקשתם של המבקשים אינה מעלה שינוי נסיבות המצדיק שינוי החלטת בית המשפט, כי יש ממש בטענות הנאמן ולפיהן המבקשים לא קיימו את החיובים שהוטלו עליהם, וכי גם המבקשים עצמם לא חלקו על קיומם של המחדלים במועד מתן פסק הדין. לאור האמור ובשים לב לחלוף הזמן, סבר כונס הנכסים הרשמי כי דין הבקשה להידחות.

החלטת בית המשפט המחוזי

7.בהחלטתו מיום 22.3.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי עמד בהחלטתו על מחדליהם של המבקשים, על התעלמותם מהבקשה לביטול ההליך שהוגשה על-ידי הנאמן, ועל פרק הזמן הארוך שחלף עד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי ציין כי ככל שחפצו המבקשים לתקוף את פסק הדין היה עליהם לנקוט בהליך ערעורי במועד המתאים לכך. משחלף המועד לכך, רשאים המבקשים למצות את זכויותיהם בהגשת בקשה חדשה לפשיטת רגל. לבסוף, עמד בית המשפט המחוזי על נסיבותיהם הכלכליות והרפואיות של המבקשים, אולם קבע כי בהעדר מאמץ מצדם לעמוד בדרישות ההליך אין מקום להורות על חידושו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

בקשת רשות הערעור

8.בבקשה שלפניי שבים המבקשים על טענותיהם כפי שהועלו לפני בית המשפט המחוזי, וכן מפרטים את נסיבותיהם האישיות המצדיקות אף הן, לטענתם, התחשבות מיוחדת. המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי משלא דן בבקשתם לביטול פסק הדין לפי הוראת תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ובהתאם לעילות הקבועות בדין לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. כך לשיטתם, העובדה שהן הבקשה לביטול ההליך, והן החלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.2.2021 המורה למבקשים להגיש תגובתם לבקשה, לא הובאו לידיעתם, בצירוף יתר נסיבות המקרה, מקימות עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק. לחלופין, טוענים המבקשים כי היה על בית המשפט המחוזי לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת המסור לו. כן נטען כי אף אם יש לראות בבקשתם לביטול פסק הדין כבקשה לעיון מחדש לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת רגל, הרי שהעדר ידיעתם אודות הגשת בקשת הביטול, והיעדר מחדלים באותה העת, הם בגדר נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש וביטול פסק הדין שניתן.

דיון והכרעה

9.לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

10.כלל ידוע הוא, כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בניהול הליכי חדלות פירעון, אלא במקרים חריגים. זאת לנוכח שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בעניינים אלה, מומחיותה והתרשמותה הישירה מבעלי הדין ומכלול הנסיבות (ראו למשל: רע"א 5528/21 בני גורג' שוקחה (חיפה) בע"מ נ' שוקחה, פסקה 16 (9.9.2021); רע"א 4406/18 בנק הפועלים בע"מ נ' עו"ד מור נרדיה ועו"ד עמית לדרמן – נאמנים, פסקה 17 (19.8.2018)). המקרה שלפניי אינו מצדיק סטייה מן הכלל האמור.

11.בית המשפט המחוזי הכריע בבקשה לביטול פסק הדין תוך שהוא דן, בין היתר, בטענות המבקשים לגופן, ושעה שעמדתם ונימוקיהם עומדים לפניו. בתוך כך קבע, שהמבקשים לא עמדו בתוכנית הפירעון שנקבעה בעניינם, לא הבהירו האם סולק החוב לתאגיד המים שנצבר לאחר כניסתם להליך, ולא המציאו אישור על מסירת ההחלטה לנושה. אין עוררין כי מחדלים אלו תוקנו, ובאופן חלקי בלבד, רק זמן מה לאחר שניתן פסק הדין. בית המשפט המחוזי שקל גם את נסיבותיהם של המבקשים, אולם לצד זאת ציין כי נסיבות אלה נלקחו בחשבון כבר בעת קביעת תכנית הפירעון בעניינם, בה לא עמדו. משכך הם פני הדברים, נקבע כי אין המבקשים זכאים להגנת ההליך, ולא מצאתי טעם המצדיק התערבות במסקנה זו.

12.יתר על כן, הגם שבקשת המבקשים לביטול פסק הדין לא נעתרה, בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי "בהתחשב בנסיבותיהם של החייבים ובשים לב למועד ביטול ההליך (03/21), הם רשאים להגיש בקשה חדשה לאלתר". פירושו של דבר, שהמבקשים רשאים 'להחיות' את הליכי פשיטת הרגל בעניינם, באמצעות פתיחת הליך חדש, ללא כל "תקופת צינון" נוספת (וראו לעניין זה את הדברים שנקבעו בע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (2.4.2014), אשר כוחם יפה גם בהתייחס להליכי חדלות פירעון הננקטים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; רע"א 663/21 מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון – מחלקת ערעורים (20.6.2021)). ניכר אפוא כי גם בהקשר זה שקל בית המשפט המחוזי את נסיבותיהם הפרטניות של המבקשים, תוך שפתח לפניהם את הדלת להגשת הליך חדלות פירעון חדש לאלתר.

13.בשולי הדברים יוער, כי המבקשים איחרו באופן שיטתי בהגשת בקשותיהם, מבלי שניתן לכך כל הסבר, ולמצער הסבר מספק. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לבית המשפט המחוזי כשנה לאחר שניתן פסק הדין, וכחודשיים וחצי לאחר שנודע למבקשים, לטענתם שלהם, על פסק הדין, ואילו הבקשה שלפניי הוגשה ביום 17.7.2022, אף שלשיטת המבקשים, כמצוין בבקשתם, המועד האחרון להגשתה חל ביום 29.5.2022. גם מטעם זה ראוי היה לדחות את בקשת רשות הערעור.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.