רע"א 7239-21 רע"א 7239-21

1.במסגרת ההליך דנא נדונה בקשתו של המשיב 1, הנאמן על נכסי החייב חיים ביאלוסטוצקי (להלן: הנאמן ו-החייב, בהתאמה) לפסוק לו שכר טרחה בגין ניהול שוטף של דמי השכירות בקשר לנכס מקרקעין שבבעלות המבקשות (להלן: הנכס).

2.בבקשת העיון טוען מבקש העיון כי הוא מנהל הליך למתן חשבונות נגד המבקשות, בעל השליטה בהן ואחד הדירקטורים בהן. בתביעתו למתן חשבונות, כך נטען, טוען מבקש העיון כי בעבר היה הבעלים של הנכס וכי בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים, המבקשות ובעל השליטה חייבים לו חלק מהרווחים אשר נבעו וינבעו מהנכס. עוד נטען בבקשת העיון כי הסוגיה הנדונה בהליך דנא חופפת ברובה לסוגיה הנדונה בתביעה למתן חשבונות, וכי עיון בתיק בית המשפט עשוי לשפוך אור על היחסים שבין מבקש העיון לבין בעלי הדין שנגדם מתנהל ההליך למתן חשבונות. כן נטען כי יש לאפשר את העיון בתיק בית המשפט בהתאם לעיקרון הכללי של פומביות הדיון.

3.הנאמן מתנגד לבקשת העיון וטוען כי בקשות עיון רבות וזהות לבקשה דנא הוגשו על-ידי מבקש העיון בהליכים רבים שהתנהלו בין החייב לבין בעל השליטה, וזאת על אף שאין לו קשר להליכים אלו. כן נטען כי ההליך דנא עסק בסוגיית פסיקת שכר טרחה לנאמן, עניין שאינו קשור לסכסוך הנטען בין מבקש העיון לבין המבקשות.

4.המבקשות אף הן מתנגדות לבקשת העיון וטוענות כי היא מהווה "מסלול עוקף" לתביעה למתן חשבונות, בגדרה ביקש מבקש העיון לקבל לידיו מסמכים הרלוונטיים לנכס. כן נטען כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהיא אינה כוללת את כל המידע הדרוש, ובשל חוסר תום לב מצד מבקש העיון.

5.לאחר העיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת העיון להתקבל, כמפורט להלן.

6.תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". הנה כי כן, נקודת המוצא להכרעה בבקשה לעיון בתיק בית משפט היא כי בהיעדר איסור שבדין, יש להתיר את העיון המבוקש, וזאת כנגזרת של עקרון פומביות הדיון המעוגן בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה ובסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בהתאם לכך, נפסק כי נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון להצדקת בקשתו הוא, ככלל, קל יחסית, וכי מתנגד העיון נדרש לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון, ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט בנוגע לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו: ע"א 9131/18 שקל נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה (26.4.2022); ע"פ 4300/09 בן רובי נ' מדינת ישראל (6.11.2022)).

7.לכל האמור יש להוסיף כי ככלל, כאשר בבקשת העיון נטען כי העיון בתיק בית המשפט נדרש לשם התדיינות בהליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, הרי שמבקש העיון אינו נדרש, ככלל, להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" (ראו: רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (20.8.2020) וההפניות שם); ע"א 8763/17 אלדור נ' פלונית (23.1.2023)).

8.יישום הכללים האמורים על עניינינו מוליך למסקנה כי יש להיעתר לבקשת העיון. מבקש העיון טוען כי העיון בתיק נדרש לו לשם ניהול ההליכים אותם הוא מנהל מול המבקשות. כאמור, במצב דברים זה, מבקש העיון אינו נדרש להסביר בפירוט רב כיצד העיון יועיל לו בתביעתו האמורה. מנגד, מתנגדי העיון נדרשים לספק הסברים קונקרטיים ומפורטים בנוגע לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, אך הם לא עשו כן. בתשובות המבקשות והנאמן אין כל טענה באשר לאינטרס ספציפי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון המבוקש, ואף לא הובאה כל התייחסות באשר לעיון במסמך מסוים מבין המסמכים המצויים בתיק.

9.בנסיבות אלה, דין בקשת העיון להתקבל. מובהר בזאת כי לא התקיים דיון בהליך, ומשכך אין בנמצא פרוטוקול לעיין בו.

10.סוף דבר: מבקש העיון רשאי לעיין בתיק בית המשפט, אך זאת בכפוף להפקדת התחייבות בכתב להימנע מפרסום או ממסירה של פרטים העולים מהעיון ואשר יש בהם כדי לפגוע בפרטיותו של כל אדם, אלא אם כן יינתן לכך אישור בית המשפט.

העיון יתקיים במזכירות בית המשפט בהתאם לסדרים המקובלים.