ע"א 1277-23 ע"א 1277-23

לפניי בקשה להשבת כספי הערובה למערער, והמרתם בהתחייבות עצמית. לחלופין ביקש המערער להורות על השבת הכספים לידיו, ועל הפקדתם סמוך למועד הדיון בערעור. זאת, מאחר שלטענתו הוא זקוק לכספים האמורים לצורך מימון שמחה משפחתית.

הכלל הוא כי למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן אין מקום להסתפק בהתחייבות עצמית חלף הפקדת ערובה, וזאת בשים לב לתכלית הערובה להבטיח כי המשיב להליך יוכל לגבות את הוצאותיו ככל שאלה תיפסקנה. משכך, נקבע כי ככלל, האפשרות להמיר ערובה כספית בערבות של צד שלישי תתאפשר במשורה ובתנאים דומים לאלה הנדרשים בעת בקשה לפטור מהפקדת עירבון (בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.7.2009); הש"א 4153/22 הפורום להסדר הוגן נ' זיגון, פסקה 25 (2.3.2023)). הבקשה דנא אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה המצדיקה פטור מהפקדת הערובה, או החלפתה בהתחייבות עצמית, ומשכך דינה להידחות.

כמו כן, לא מצאתי להורות על השבת כספי הערובה לידי המערער והפקדתם בשנית עובר למועד הדיון. כל עוד מתנהל הליך משפטי נגד המשיבות, יש להבטיח את הוצאותיהן המשפטיות כתוצאה מניהול ההליך, ומשכך מורה תקנה 135(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על הפקדת הערובה עם הגשת הערעור. בהתאם לכך, על-פי סדרי העבודה המקובלים בבית משפט זה, רק לאחר שהופקדה הערובה יינתנו הוראות באשר להמשך ההליך, והטיפול בו יקודם (ע"א 4662/22 עיריית חדרה נ' אסיה חדרה ישראל בע"מ, פסקה 10 (2.5.2023)). אשר על כן, אף דין בקשתו החלופית של המערער להידחות.

הבקשה נדחית.