פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
128/13 - א'
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המערערת:
הניה לבנאווי
נ ג ד
המשיבים:
1. מוהנד גנאים, עו"ד
2. זכי מוחמד לבנאווי
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. עיינתי בטענות הצדדים, ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בעל-דין המבקש פטור מעירבון נדרש בראש ובראשונה להציג פירוט ותיעוד מלאים ועדכניים בעניין מצבו הכלכלי, ולשכנע את בית המשפט כי אכן אינו יכול להעמיד עירבון הולם – הן ממקורותיו שלו הן בעזרת הסביבה הקרובה. בענייננו, נטל זה לא הורם.
ראשית , המערערת שילמה את מלוא האגרה והיא מיוצגת על-ידי עורכי-דין. לא הוסבר כיצד מומנו האגרה והייצוג, ולכאורה באותה דרך ראוי שימומן גם העירבון. שנית , טענות המערערת בדבר מקורות המחייה שלה כלליות ביותר, ואין פירוט וביסוס מינימאלי בהקשר זה. אציין כי המשיב טוען בתגובתו שהמערערת מנהלת משתלה על המקרקעין נשוא ההליך, כי החברה שהוציאה את תלושי המשכורת לבן של המערערת היא בעלת המשתלה, וכי מדובר "בעסק משפחתי משגשג". המערערת, בתשובה לתגובה, טוענת כי היא "איננה הבעלים של המשתלה", אך מעבר לכך לא הוסיפה דבר; שלישית , אין בבקשה פירוט כלשהו ואסמכתאות לעניין שיעור הוצאותיה של המערערת, ולא ניתן ללמוד מן הבקשה על רמת חייה. רביעית , לא צוין בבקשה היכן מתגוררת המערערת (ואוסיף כי בתשובה לתגובה אין התייחסות לטענתו של המשיב כי המערערת מתגוררת בבית רחב-ידיים, בסמוך למשתלה). חמישית , המערערת טוענת בכלליות לעניין היעדר רכוש והיעדר חשבון בנק, אך טענות אלה אינן מספקות, במיוחד בשים לב לנספחי הבקשה, לרבות מסמך הנוקב בחשבון בנק שבאמצעותו נפרעו חובות בגין מיסי מקרקעין (יצוין כי גם לעניין זה אין התייחסות בתשובה לתגובה). שישית , למערערת ילדים בגירים ובעלי משפחות, ולא מצאתי ביסוס הולם לטענה כי אינם יכולים לסייע בגיוס כספי העירבון (ראו למשל בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). שביעית , המערערת מציעה להמיר את העירבון ב"ערבות אישית", אך לא זו בלבד ש"ערבות אישית" (או "התחייבות עצמית") אינה נחשבת חלופת עירבון (ראו בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה
(16.7.2009)), אלא שחזקה על בעל-דין המציע "ערבות אישית" – כלומר מתחייב לשלם את ההוצאות אם תפסקנה לחובתו – שיש ברשותו גם מקורות להפקדת עירבון. לבסוף יש לציין כי לטענת המשיב טרם שולמו לו ההוצאות שנפסקו לטובתו בבית המשפט קמא, והמערערת מאשרת זאת בתשובה לתגובה.
לאור כל האמור, לא מצאתי כי הונחה תשתית עובדתית וראייתית מספקת למתן הפטור המבוקש. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה. המערערת תשלם למשיב הוצאות בגין הבקשה שלפניי בסך של 2,500 ₪.
ניתנה היום, ט"ז באדר תשע"ג (26.2.2013).
גיא שני
ר ש ם