פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
1305/13 - ה'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערער:
יוסף זמירי
נ ג ד
המשיבים:
1. יעקב לבלזון
2. חיים גורל
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על החלטה של כבוד רשמת בית המשפט המחוזי, השופטת א' נחליאלי-חיאט, לדחות את בקשתו של המערער כי תפסול את עצמה מלדון בעניינו.
לאחר עיון בחומר שלפניי באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד עירבון, וכי סיכוייו של ההליך (בענייננו, ערעור הפסלות) גבוהים. מדובר בשני תנאים מצטברים .
במקרה שלפניי, למקרא החלטתו של בית המשפט קמא והטענות שהועלו בערעור, לא שוכנעתי כי ערעור הפסלות מגלה עילה של-ממש, לא כל שכן כי סיכוייו טובים כנדרש לצורך מתן פטור מעירבון. יובהר שוב כי המבחן לפסילת שופט הוא חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ראו סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), וכי בהקשר זה לא די בחוסר שביעות רצון של בעל-הדין מהחלטה או מהחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט ומאופן התנהלות הדיון לפניו .
יצוין כי כך בדיוק נימקה גם כבוד הרשמת את החלטתה לדחות את בקשת הפסלות של המערער, ואף הוסיפה והדגישה: "אינני מכירה את המבקש, מעולם לא ראיתיו, הוא לא הופיע בפני, ואין לי ענין כלשהו במבקש או בבעל דין אחר בתיק ולא ברורה על כן הטענה למשוא פנים". כאמור, עיינתי בטענותיו של המערער, ומצאתי כי על פניו לא הונחה תשתית כלשהי לקיומו של "חשש ממשי למשוא פנים" או לקיומם של "מניעים זרים" כנטען. אם סבר המערער כי כבוד הרשמת טעתה בהחלטותיה בעניין העירבון, או כי לא ניהלה נכון את ההליך לפניה (לא "דרשה ראיות" וכו') – הדרך הנכונה הייתה להגיש ערעור בהתאם לסדרי-הדין. אולם עילת פסלות אין כאן לכאורה, וממילא אין מקום ליתן פטור מהפקדת עירבון בגדרי ערעור הפסלות. לאור מסקנה זו, איני רואה צורך להיזקק לשאלת מצבו הכלכלי של המערער.
הבקשה נדחית, אפוא. העירבון שנקבע (בסך 10,000 ₪) יופקד תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, כ"ב בניסן תשע"ג (2.4.2013).
גיא שני
ר ש ם