ע"א 1324/11 גבריאל עזרא נ. הכונס הרשמי

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, שבה נדחתה בקשתו של המערער להכריז עליו פושט רגל. לאור מהותו של הערעור – הנסב על סוגיית יכולתו הכלכלית של המערער – יש מקום לבחינה "גמישה" של בקשת הפטור. אין להתעלם גם ממעמדו של המשיב, שאינו בעל דין רגיל אלא בעל תפקיד ציבורי (ראו בש"א 8954/08 סיגל נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 11.2.2009); ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361 (2001)). גם העובדה שהמערער מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי מצביעה על מצב כלכלי שאינו מן המשופרים. עם זאת, עיון בבקשת הפטור מלמד כי זו מציגה תמונה חלקית ובלתי מפורטת, והתיעוד הנלווה לה דל. גם לאחר שהבהרתי בהחלטתי מיום 10.3.2011 כי ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי אינו מקנה פטור אוטומטי מהפקדת עירבון, וכי על המערער להשלים את בקשתו, הסתפק המערער בתצהיר בלתי-מספק ובהגשת שלושה תלושי משכורת – הא ותוּ לא. כך למשל אין בבקשה תיאור הולם ומסמכים בנוגע להוצאות המחייה של המערער ולרמת חייו, והטענה כי אין באפשרותו של המערער לגייס כספים מסביבתו הקרובה – ובכלל זה משלושת ילדיו הבגירים ומאחיו – אינה נתמכת באסמכתא כלשהי (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). לא למותר לציין כי סיבה מרכזית לדחיית בקשתו של המערער בבית המשפט המחוזי היא אי-הצגת "תמונה מלאה אודות הסתבכותו הכלכלית, הכנסותיו ומצבת נכסיו", והימנעות משיתוף פעולה מלא עם כונס הנכסים הרשמי. דווקא על רקע זה ניתן היה לצפות כי המערער יטרח ויגיש בקשה לפטור מעירבון העומדת בכל דרישות הפסיקה – דרישות ידועות ו מוש רשות – ומבלי לקמץ במידע ובתיעוד. משלא עשה כך המערער – לא ניתן לפטור אותו מהפקדת עירבון.

לאור כלל הנסיבות שצוינו לעיל, יפקיד המערער עירבון בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. אם לא יעשה כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.