ע"א 1330/19 חב' רוזמרין אילת בע"מ נ. חב' לוי פמילי בע"מ

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי ) מיום 10.2.2019 בת"א 19046-12-15 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

1.

המערערת הגישה תביעה כספית נגד המשיבה בגין שירותים שסופקו לה. ביום 18.10.2018 התקיים דיון ההוכחות האחרון בהליך, וכחודש לאחר מכן – ביום 23.11.2018 – הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב וזאת לטענתה, בעיקר, נוכח "התערבות אקטיבית וחריגה במיוחד" מצדו במהלך אותו הדיון. הבקשה נדחתה בהחלטה קצרה מיום 10.2.2019. בפתח הדברים הדגיש בית המשפט כי הבקשה לוקה בשיהוי רב – למעלה מחודש לאחר דיון ההוכחות – וכי טעם זה מצדיק את דחייתה. בית המשפט הוסיף ודחה את טענות המערערת גם לגופם של דברים והבהיר כי "בסיום ישיבת 18.10.18, בשיח שהתקיים בהסכמת הצדדים, שיתפתי במה שהסתמן בתום שמיעת הראיות כקשיים לכאורה בתביעה, קשיים שהעלו הרהור בהמשך הבירור עד תום על כל המשמעויות שבכך. זאת, תוך שחזרתי והבהרתי כי הנני פתוח לשכנוע ולכך נועדו הסיכומים". עוד הוסיף בית המשפט כי אין הוא מגובש בדעתו וזאת "הגם שבתום שמיעת הראיות סברתי כי לכאורה סיכויי התביעה על פני הדברים אינם מהגבוהים", וכי לאחר הגשת הסיכומים הוא ישקול "היטב את מלוא טענות הצדדים ולאחר עיון מעמיק, שיבוצע בלב פתוח ונפש חפצה, אגבש דעתי סופית".

2.

מכאן הערעור דנן. המערערת שבה על טענותיה בפני בית המשפט קמא באשר להתערבות פסולה לכאורה בחקירות שהתקיימו בדיון ביום 18.10.2018. נטען כי "התערבותו הפסולה והאסורה של המותב בדיון ההוכחות הגיעה לכדי אבסורד של ממש" כאשר הורה לקלדנית למחוק תשובה של העדה המרכזית והורה על החלפתה בתשובה שניסח מחדש. לדברי המערערת, התנהלות המותב היא בבחינת "סיוע" למשיבה ומקימה חשש ממשי למשוא פנים. לתמיכה בטענות אלו צירפה המערערת תצהירים של שלושה מהנוכחים בדיון. לכך הוסף, כי בהחלטה בבקשת הפסלות לא התייחס המותב למכלול טענות המערערת, לרבות הטענה כי המותב הביע את דעתו באשר לעיקרי המחלוקת בין הצדדים באופן המעיד כי דעתו "נעולה". עוד מוסיפה המערערת כי לא נפל שיהוי בהגשת הבקשה.

בצד הערעור, ביקשה המערערת להורות על הפסקת ההליך בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור.

3.

דין הערעור להידחות. עיינתי בפרוטוקול הדיון מיום 18.10.2018 ולא ראיתי בו כל זכר להתבטאויות שייחסה המערערת לבית המשפט באשר ל"התערבותו" בחקירת העדים ובאשר לסיכויי התביעה. טענות המערערת בהקשר זה נטענו באורח כללי מאוד, תוך שהיא נמנעת מלהפנות לקטעים הרלוונטיים בפרוטוקול הדיון המקימים לדעתה חשש ממשי למשוא פנים וכבר נפסק שהחלטות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, לרבות כאלו הנוגעות לחקירות עדים, אין בהן כשלעצמן כדי להקים עילה לפסילת המותב (ע"א 993/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (28.3.2018)). בית המשפט פסק כי הוא יכריע בהליך באופן אובייקטיבי, וכי יגבש את עמדתו הסופית לאחר הגשת הסיכומים וחזקה עליו שכך אכן יעשה. לבסוף, בצדק קבע בית המשפט קמא כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי, וכי טעם זה שוקל אף הוא בהחלטה על דחיית הבקשה והערעור עליה (ע"א 4844/18 פלונית נ' פלוני , פסקה 4 (5.7.2018)).

אשר על כן הערעור נדחה ומשכך נדחית גם הבקשה להורות על הפסקת ההליך בבית המשפט קמא. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.