ע"א 993/18 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט הבכיר א' כץ ), מיום 28.1.2018 בתמ"ש 44845-06-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

המערער והמשיבה הם בני זוג לשעבר, המנהלים הליכים משפטיים בפני המותב הנ"ל בנוגע לזכויות הרכושיות של הצדדים. אחד מההליכים הוא ההליך מושא הערעור דנן, והשני הוא תביעה לפירוק שיתוף שהגישה המשיבה. המערער הגיש בקשה לפסילת המותב בשני ההליכים ובה טען – בעיקר – כי נודע לו שפרט להליכים בינו ובין המשיבה, מתנהלים בפני אותו המותב הליכים הנוגעים לענייניהם האישיים של בא כוחו וגרושתו. נטען, כי על רקע זה קיים ניגוד עניינים המונע מבית המשפט להמשיך ולדון בהליכים הנוגעים למערער. לאחר הגשת הבקשה ובטרם הוכרעה קיים בית המשפט ישיבת קדם משפט, וביום 28.1.2018 נדחתה הבקשה. נפסק, כי פרט להעלאת טענה כללית בדבר קיומו של ניגוד עניינים, המערער לא פירט מהו ניגוד העניינים הטמון בכך שבית המשפט דן במקביל הן בהליכים הנוגעים למערער ולמשיבה, הן בהליכים הנוגעים לענייניו האישיים של בא כוח המערער. באשר לטענות המערער הנוגעות להחלטות שיפוטיות שניתנו במסגרת ההליך, נקבע כי אלו נושאות אופי "ערעורי" ואין הן מקימות עילת פסלות. הבקשה נדחתה והמערער חויב לשאת בשכר טרחת בא כוח המשיבה בסך של 1,500 ש"ח, ו-500 ש"ח לאוצר המדינה.

2.

מכאן הערעור שלפניי. לוז טענות המערער הוא כי העובדה שבית המשפט דן הן בענייניו האישיים, הן בענייניו האישיים של בא כוחו, מקימה חשש לניגוד עניינים המחייב את פסילת המותב. לתמיכה בטענתו מפנה המערער לשורה של החלטות המעידות – לדברי המערער – על קיומו של משוא פנים מצד המותב כלפיו. בתמצית, מדובר בהחלטות הנוגעות בעיקרן לעדים ולחקירותיהם. המערער מוסיף כי בדיון שהתקיים ביום 14.1.2018 בית המשפט לא קטע את דברי בא כוח המשיבה אשר במהלכם נשמעו דברים על אודות אמו של המערער, וכי בית המשפט נמנע מלהורות על עיכוב ההליכים בתיק, חרף הגשת בקשת הפסלות וקיים ישיבת קדם משפט טרם ההכרעה בבקשה.

ביום 28.2.2018 נדחתה בקשת המערער לעכב את ההליכים בבית משפט קמא עד להכרעה בערעור דנן.

3.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. העובדה שבית המשפט דן הן בהליכים הנוגעים לבא כוחו של המערער, הן בהליכים הנוגעים למערער עצמו אינה יוצרת כשלעצמה ניגוד עניינים, בהעדר קשר ענייני כלשהו בין הליכים אלה . ואכן, פרט להעלאת טענה "סתמית" בדבר ניגוד עניינים, המערער לא פירט מהו אותו ניגוד עניינים הנעוץ לשיטתו בקיומם של הליכים מקבילים אלה, וכיצד יש בו כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת המותב. אף לא מצאתי כי יש בהתנהלות בית המשפט ובהחלטות שנתן כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערער (ע"א 7810/17 פלונית נ' פלוני , פסקה 4 (1.11.2017)). כידוע, הדרך להשיג על החלטות דיוניות שניתנו במהלך ההליך – ובפרט כאלו הנוגעות לחקירת עדים ומינוי מומחים – היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין, ולא באמצעות הגשת בקשה לפסילת המותב וערעור עליה (ע"א 1437/18 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ , פסקה 4 (27.2.2018)). מכל מקום, ככל שסבר המערער כי יש בהחלטות אלו כדי להקים עילה לפסילת המותב, היה עליו להגיש בקשה מתאימה במועד שבו התגבשה עילת הפסלות ( ע"א 810/18 בלולו נ' מדינת ישראל – היחידה הארצית לשומה , פסקה 4 (1.3.2018)).

4.

לבסוף, באשר לטענת המערער כי בית המשפט לא עיכב את ההליכים בתיק לאחר הגשת בקשת הפסלות. סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי " נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת". משכך, אכן היה על בית המשפט לדון בבקשה ולהחליט בה בטרם יקבל החלטה אחרת בתיק. במקרה דנן בית המשפט קיים ישיבת קדם משפט והבהיר בהחלטתו כי מאחר שהבקשה הוגשה ביום שבו היה אמור להתקיים דיון קדם המשפט, ובשים לב לכך שבישיבה האמורה נדונו סוגיות טכניות שעניינן מועדי הוכחות, הזמנת עדים ואישור בהסכמה של המועד שבו אירע הקרע ביחסי המערער והמשיבה, הוא לא ראה מקום לבטל את הישיבה האמורה. ההחלטה בבקשת הפסלות ניתנה בסמוך לאחר מכן. בנסיבות אלה אינני סבורה כי קיום קדם המשפט יש בו כדי לשנות מן המסקנה כי לא קמה במקרה דנן עילת פסלות (ראו והשוו ע"א 7048/02 בטש נ' "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ , פסקה 7 (8.10.2002)).

הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.