ע"פ 2725/18 פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ר' סולקין ) מיום 25.3.2018 בת"פ 24462-05-16 שדחה את בקשת המערער לפסול עצמו מלדון בעניינו.

1.

נגד המערער הוגש כתב אישום במאי 2016 המייחס לו עבירת מין בקטינה שטרם מלאו לה 11 שנים וכמו כן עבירה של הדחה בחקירה. פרשת התביעה נשמעה כולה ועם סיומה ביקש בא כוחו של המערער להתפטר מייצוגו לנוכח חילוקי דעות עמו. על כן, משהודיע המערער כי אין ביכולתו לשכור סניגור אחר, מונה לו סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית, ושמיעת פרשת ההגנה נדחתה משום שהמועדים שנקבעו לא תאמו את יומנו של הסניגור שמונה למערער. בהמשך, הגישה ההגנה בקשות שונות, והתיק נקבע לדיון תזכורת ביום 25.3.2018. באותו הדיון העלה המערער בקשה לפסילת המותב. בפתח הדיון טען בא כוחו של המערער כי הסניגוריה הציבורית איננה עומדת מאחורי בקשת הפסלות של המערער ועל כן, מתבקש שחרורה מייצוגו של המערער. טענות המערער שבעטיין התבקשה הפסילה של המותב הן בתמצית כי בית המשפט אינו מוכן "לשמוע" אותו. כמו כן התברר לו לטענתו כי המותב הוא בנה של עורכת דין שעמה היה למערער סכסוך לפני כשני עשורים.

2.

בתום שמיעת טענות הצדדים בעניין בקשת הפסלות דחה אותה בית המשפט. נקבע כי למותב אין כל היכרות מוקדמת עם המערער, וכי גם הפרטים שאותם ציין המערער באשר לסכסוך לכאורה עם בת משפחתו "נשמעים תמוהים, תלושים, אינם מגובים בכל תשתית עובדתית או אחרת" ומכל מקום, מדובר באירוע שאף לדברי המערער התרחש לפני 20 שנה. באשר לטענות המערער הנוגעות לכך שהמותב טרם שמע את גרסתו במשפט, נקבע כי אין למערער אלא להלין על עצמו שכן פרשת ההגנה בהליך נדחתה מסיבות הקשורות לחילופי באי כוחו. בשולי הדברים קבע בית המשפט כי אין מניעה שהסניגוריה הציבורית לא תייצג את המערער בבקשת הפסלות, וכי שחרורה מייצוג המערער בהליך העיקרי יידון לאחר שיובהר על ידי המערער אם עלה בידיו להסדיר ייצוג פרטי. על כן, נקבע דיון תזכורת במעמד הצדדים ליום 8.4.2018.

3.

מכאן הערעור שלפניי. לדברי המערער – שאינו מיוצג – טרם נשמעה גרסתו באשר לאירועים המתוארים בעדות המתלוננת. עוד הוא מלין על שורה של פגמים – לדבריו – שנפלו בחקירת אחד העדים. המערער מוסיף כי טענות באשר להתנהלות המותב הועלו על ידו בדיונים קודמים, ובפרט זה שהתקיים ביום 15.1.2017. כמו כן

שב המערער על טענתו בדבר סכסוך עם אמו של המותב.

4.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. באשר לטרוניית המערער על כך שטרם נשמעה עדותו בהליך – כפי שציין בית משפט קמא עדות המערער טרם נשמעה משום שטרם החלה פרשת ההגנה וזאת, בין היתר, בעטיים של חילופים בצוות ההגנה. בכך אין כדי להקים עילת פסילה כלשהי. הוא הדין באשר לטענות המערער הנוגעות לאופן חקירת העדים בהליך (השוו ע"א 993/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (28.3.2018)) , או לטענות בעניין סכסוך לכאורה בין המערער ובין אמו של המותב. טענות המערער בהקשר זה נטענו באורח כללי ולא נתמכו בתשתית ראייתית מתאימה שיש בה כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים המחייב את פסילת המותב ( ע"פ 8544/17 לוי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (7.11.2017) ). זאת בפרט בשים לב לכך שלדברי המערער עצמו מדובר בסכסוך מלפני כשני עשורים. באשר לטענת המערער כי הוא העלה בקשות לפסילת המותב גם בעבר. אכן, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 15.1.2017 מעלה כי במהלכו העלה בא כוחו של המערער טענה לפסילת המותב וזו נדחתה בהחלטה שניתנה במהלך אותו הדיון. אך המערער לא השיג על החלטה זו ובנסיבות אלו, אין המערער רשאי להעלות עתה טענות שנדונו והוכרעו בבקשת הפסילה הקודמת ( ע"א 9614/17 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (13.12.2017) ).

מכל הטעמים המפורטים לעיל, דין הערעור להידחות.