החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 135/16 המוסד לביטוח לאומי נ. רוזנטל גיורא

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · בקשת עיון בתיק בית משפטבקשת עיון בכתבי בי דין ובפרוטוקול הדיון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נעתר לבקשת עיון בכתבי בי הדין ובפרוטוקול הדיון חרף התנגדות המשיבים. נקבע כי נקודת המוצא היא מתן עיון בהיעדר איסור בדין, וכי על המתנגד מוטל הנטל להצביע על טעם ממשי לשלילתו. התנגדות לקונית שאינה מסבירה כיצד ייפגעו המשיבים אינה מספיקה לדחיית הבקשה.

העובדות

המבקש ביקש לעיין בתיק. העיון הודיע כי הוא עומד על בקשתו. המשיבים התנגדו לבקשה בהתנגדות לקונית, וטענו כי הסוגיה שהמבקש מתעניין בה לא הועלתה בתיק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשת עיון בתיק כאשר המשיבים מתנגדים לה בהתנגדות לקונית ללא טעם ממשי?

הלכות

  1. 1

    בהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא שיש להיעתר לבקשת העיון, על רקע עקרון פומביות הדיון

    ״בהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא שיש להיעתר לבקשת העיון, וזאת על רקע ההכרה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מי שמתנגד לעיון נושא בנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו

    ״ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, מוטל עליו הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשת עיון
  • פומביות הדיון
  • טעם ממשי
  • התנגדות
  • כתבי בי הדין
  • פרוטוקול הדיון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

135/16

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

מבקש העיון:

המערער:

זכריה קוממי

המוסד לביטוח לאומי

נ ג ד

המשיבים:

1.

רוזנטל גיורא

2. כלל חברה לביטוח בע"מ

בקשה לעיין בתיק בית

המשפט; תגובות הצדדים מיום 5.4.2017 ומיום 6.4.2017; תשובה לתגובה מיום

19.4.2017

החלטה

מבקש העיון הודיע כי הוא עומד על בקשתו. משכך, ולאחר בחינת הבקשה לגופה, החלטתי להיעתר לה חרף התנגדות המשיבים.

כידוע, הכלל הוא כי בהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא שיש להיעתר לבקשת העיון, וזאת על רקע ההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון. ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, מוטל עליו הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי

המצדיק את שלילתו ( למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים , פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים,

פיסקאות 25-24 (8.10.2009) ). בענייננו, התנגדות המשיבים הובעה באופן לקוני ביותר וכל שצוין בה הוא כי בניגוד לטענת המבקש, הסוגיה בה הוא מתעניין "לא הועלתה כלל בתיק זה". ואולם אפילו אניח שטענה זו נכונה, אין היא מבהירה כיצד המשיבים עלולים להיפגע ממתן זכות העיון וממילא אין בה די על מנת להוביל לדחיית בקשת העיון. במאמר מוסגר אוסיף כי עניינו של המבקש בהליך לא נוצר בעלמא, אלא מבוסס על דברים שצוינו בפיסקה 19 לפסק הדין.

בקשת העיון מתקבלת איפוא, והמבקש יהיה רשאי לעיין בכתבי בי הדין שבתיק ובפרוטוקול הדיון. העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים.

ניתנה היום, כ"ד

בניסן התשע"ז (20.4.2017).

גלעד

לובינסקי זיו, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ע"א 7879/20מדינת ישראל נ. מולא גמילאהחלטה
  • רע"א 8735/17חרמש מבנים בעמ נ. המוסד לביטוח לאומיהחלטה

הלכות

  1. 1בהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא שיש להיעתר לבקשת העיון, על רקע עקרון פומביות הדיון
  2. 2מי שמתנגד לעיון נושא בנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו