ע"א 1491/08 אברהם צימרינג נ. wells fargo bank

1.

המערער הגיש בקשה להורות לבא-כוח המשיבה להמציא יפוי כוח מאומת כדין לתיק בית המשפט. נטען בה כי למרות שבא-כוח המשיבה הגיש תשובות לבקשות בעניינים שונים, הוא לא המציא יפוי כוח מאומת כדין לתיק בית המשפט. בנוסף נטען כי מאחר שהמשיבה משמשת כנאמנות עבור בעלי אגרות חוב שונים, הרי שעליה להמציא יפוי כוח מהנהנים אל הנאמן-המשיבה.

2.

המשיבה טענה בתגובה כי הגישה לבית המשפט המחוזי יפוי כוח מיום 16.12.2004, המייפה את כוחם של באי כוח המשיבה לייצגה גם בערעור שיוגש על פסק הדין, ככל שיוגש. ביום 19.2.2009 אומת תצהיר סגן הנשיא של המשיבה, בהתאם לסעיף 30(1) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 בפני קונסול ישראלי, המאשר כי כל יפוי הכוח שמצורפים לתצהיר ניתנו באישור והם בתוקף. לאור האמור נטען כי באי כוח המשיבה פעלו ופועלים על-פי ייפוי כח תקף לייצוג המשיבה בערעור.

3.

אשר לבקשה להורות למשיבה להמציא יפוי כוח מבעלי אגרות החוב, טוענת המשיבה כי הכרעה בשאלה זו מהווה הכרעה בערעור. המדובר בטענה לגופו של עניין שהועלתה בכתב הערעור עצמו. המדובר למעשה בבקשה ל"צו עשה" במסווה של בקשת ביניים בערעור. המשיבה מוסיפה ומציינת כי לאחר מתן פסק הדין נשוא הערעור הגיש המערער המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, לביטול פסק הדין. נטען בה כי ייפוי הכוח שהוצגו בבתי המשפט בארץ אינם תקפים ולא היו בתוקף מעולם, הן במישור ייפוי הכוח שבין בעלי אגרות החוב למשיבה והן ייפוי הכוח מהמשיבה לעורך הדין ברץ. דיון מקדמי בהמרצת הפתיחה נקבע ליום 13.9.2009. לבסוף נטען כי טענות המערער בעניין ייפוי הכוח הועלו על ידו גם במסגרת תביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי (ת.א. 7467/05). בהחלטה מיום 21.4.2009 דחה בית המשפט המחוזי את הטענות, על יסוד הקביעה כי רוב רובן של הטענות כבר נדונו ונדחו במסגרת ההליך נשוא הערעור דנן.

4.

המערער, בתגובה, עמד על הגשת יפוי הכוח. הוא ציין כי אמנם בית המשפט המחוזי ביום 21.4.2009 דחה את טענות המערער בקשר עם יפוי הכוח הספציפי שהוגש לתיק בית המשפט המחוזי, אולם על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 4369/09) שעודה תלויה ועומדת בבית המשפט.

5.

לאחר עיון בתיק באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיזקק לבקשה בעניין יפוי הכוח בשלב זה של הדיון. כך משום שהטענות בדבר העדר ייפוי כוח בשני המישורים ניצבות במרכז הדיון ברע"א 4369/09. חלק מהטענות מועלות גם בערעור שבכותרת גופו. כל הכרעה בעניין ייפוי הכוח בשלב זה של הדיון, כמוה כהכרעה ברע"א 4369/09 ואף הכרעה חלקית בערעור זה. אין מקום להכרעות מסוג זה במסגרת של בקשת ביניים בערעור.

הבקשה נדחית. המערער ישלם למשיבה שכר-טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪.