ע"א 1521/10 רות הנדלס נ. גדליה שיינין

שלוש שאלות מונחות לפניי בנוגע להליך שבכותרת: השאלה האחת , עניינה בדרך ההשגה המתאימה על החלטת בית המשפט המחוזי נשוא ההליך - האם בקשת רשות ערעור או שמא ערעור בזכות. השאלה השנייה , עניינה בזהות המשיבים להליך. והשאלה השלישית , עניינה בבקשה לפטור מאגרה ומעירבון.

1.

אשר לשאלת סיווג ההליך – הגב' רות הנדלס (להלן: המערערת ) הגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בירושלים לביטול פסק-דין קודם של בית המשפט המחוזי שאישר פסק-בוררות של בית דין לצדק בבני-ברק, לרבות אישור צווי עיקול עליהם הורה בית הדין הנ"ל. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת רות שטרנברג אליעז) קיבל את הבקשה באופן חלקי והורה על ביטול אישור צווי העיקול. יתר חלקי פסק-הדין שאישר את פסק-הבוררות נותרו על כנם. המערערת, המיצגת את עצמה, הגישה לבית-משפט זה הליך ערעורי בגין ההחלטה האמורה, אשר בכותרתו נכתב "ערעור ו/או בקשת רשות ערעור". מזכירות בית המשפט פתחה את ההליך כבקשת רשות ערעור (רע"א). בהתאם להחלטתי מיום 22.4.2010 התבקשו הצדדים להגיש עמדתם בשאלה מהי הדרך המתאימה להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי. מתגובות בעלי-הדין עולה כי הן המערערת והן המשיבים סבורים כי דרך ההשגה המתאימה היא באמצעות ערעור בזכות . עמדה זו הינה כדין. על אף שהחלטת בית המשפט המחוזי נשוא ההליך שבכותרת נושאת את הכותרת "החלטה", הרי היא מהווה לפי מהותה "פסק-דין" באשר היא סיימה את ההתדיינות בסעד אותו ביקשה המבקשת במסגרת המרצת הפתיחה שהגישה. המסקנה המתבקשת הינה כי בידי המערערת זכות ערעור. בהתאם לכך, סיווגו של ההליך שבכותרת ישונה מבקשת רשות ערעור לערעור אזרחי.

2.

אשר למשיבים להליך – המשיבים 7-3 לא היו בעלי-דין בהתדיינות בין הצדדים בבית המשפט המחוזי. לפיכך, המערערת לא היתה רשאית לצרפם כמשיבים לערעור בלא רשות של בית המשפט כאמור בתקנות 425-424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אשר על כן, המשיבים 3-7 יימחקו מכתב הערעור.

3.

בכל הנוגע לבקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון – עיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים ובתשובת המערערת וכן ביתר החומר שהוגש לתיק. מהחומר שצרפה המערערת עולה כי מצבה הכלכלי אינו בטוב. יוער כי היחס בין המערערת לבין העמותה בה היא עובדת לא הוברר די הצורך, וקיים קושי להכריע בטענת המשיבים לפיה המערערת מרוויחה בפועל שכר גבוה יותר מפי הנטען על-ידה. עוד יצוין כי המערערת צירפה לבקשתה מספר החלטות שיפוטיות משנת 2009 הפוטרות אותה מתשלום אגרה. בהתאם לתקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, מהווה הדבר ראיה לכאורית להעדר יכולת כלכלית. אינני סבורה כי בנסיבות העניין עלה בידי המשיבים לסתור ראיות לכאוריות אלה. אשר על כן, אני רואה להעתר לבקשת המערערת ולפטור אותה מתשלום אגרה בגין ההליך שבכותרת. אשר לעירבון – יובהר כי בניגוד לבקשה לפטור מאגרה אשר לגביה מתמקד בית המשפט ביכולתו האישית של מבקש הפטור, הרי בבקשה לפטור מעירבון על מבקש הפטור להראות כי עשה מאמצים לגייס את כספי העירבון מסביבתו הקרובה, כגון בני משפחה ומכרים (ראו: ע"א 11141/08 יונה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.5.2009)). בהקשר זה אין די בטענה לאקונית לפיה אין ביכולתו של מבקש הפטור להיעזר בסביבתו הקרובה, ועליו לגבות טענה זו בנתונים ובמסמכים מאמתים (ראו: בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 17.12.2009)). בנסיבות העניין שלפניי, אין בבקשת המערערת כל התייחסות לניסיונות שנעשו על-ידה לגייס את כספי העירבון מסביבתה הקרובה, לרבות מאימה או מחברי העמותה בה היא עובדת ואשר לטענתה סייעו לה בעבר. מטעם זה, לא ראיתי לפטור את המערערת באופן מלא מהפקדת עירבון, וזאת אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך. יחד עם זאת, נוכח מצבה הכלכלי הנטען של המערערת, אני רואה לקבוע את סכום העירבון על הצד הנמוך ולהעמידו על 3,500 ש"ח.

4.

אשר על כן, ונוכח הטעמים האמורים, אני מחליטה כדלקמן:

א.

המזכירות תשנה את סיווג ההליך שבכותרת מרע"א לע"א.

ב.

המערערת תגיש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו הודעת ערעור מתוקנת בה יימחקו המשיבים 3-7 כמשיבים להליך.

ג.

המערערת פטורה מתשלום אגרה, כמבוקש.

ד.

המערערת תפקיד עירבון בסך 3,500 ש"ח בגין ההליך שבכותרת. בנסיבות העניין, אני מאפשרת למערערת להפקיד סכום זה בשני תשלומים: תשלום ראשון בסך 1,500 ש"ח יופקד עד ליום 1.6.2010. היתרה בסך 2,000 ש"ח תופקד עד ליום 1.7.2010. בהעדר הפקדה של אחד הסכומים במועד האמור, יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהתראה נוספת.

ה.

המערערת תישא בשכר-טירחת עורך-דינם של המשיבים 1-2 בגין הצורך בהגשת תגובה לעניין סיווג ההליך ומחיקת המשיבים 3-7 בסך 500 ש"ח בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים שיישבו בדין.