ע"א 1592/02 עוזי קרן נ. בנק דיסקונט

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב הרשמת מ' מזרחי) מיום 5.2.02, שלא לפסול עצמו מלדון בע"א 3040/01.

1.המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, וכן ביקש לפטור אותו מתשלום אגרה. כב' הרשמת מזרחי דחתה את בקשתו לפטור מאגרה. בעקבות דחיית בקשתו, הגיש המערער בקשה כי כב' הרשמת תפסול עצמה מלדון בעניינו. בבקשתו טען המערער כי הוא זכאי לפטור מאגרה וכי על הרשמת לפסול עצמה בשל גילוי משוא פנים כלפי המשיב ובשל העובדה כי היא מונעת מהמערער לנקוט הליך משפטי.

2.כב' הרשמת, בהחלטה מיום 5.2.02, דחתה את בקשת הפסילה, בקובעה כי אין מקום לבקשה וכי למערער נתונה זכות ערעור על החלטתה.

3.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערער טוען כי על הרשמת לפסול עצמה בשל ניהול הליך משפטי פגום לטובת ב"כ המשיב.

4.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. מהחומר שבפני עולה כי עיקר טרונייתו של המערער מופנית כנגד דחיית בקשתו לפטור מאגרה. הדרך לתקוף החלטה דיונית מעין זו היא באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור - על-פי סדרי הדין - ולא על ידי בקשת פסילה או ערעור פסלות (ראו למשל: ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"א 7186/98 שלמה מלול נ' אלברט ג'אן (לא פורסם)).

לפיכך, הערעור נדחה.