ע"א 1615/11 מרפאת עין טל - מרכז לרפואת עיניים נ. רוזי פינקלשטיין (אלבלך)

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' גנות ) מיום 10.1.11, בגדרו חוייבו המבקשים לשלם למשיבה פיצויים בסך 969,795₪ במסגרת תביעת רשלנות רפואית.

1.

המשיבה, ילידת 1974, הגישה ל בית המשפט המחוזי תביעת רשלנות רפואית נגד המבקשים בגין נזקי ראייה שנגרמו לה כתוצאה מניתוח לייזר להסרת משקפיים. בתמצית נספר, כי בשנת 2000 פנתה המשיבה למבקשת מס' 1 לצורך ביצוע הניתוח, ולאחר שנבדקה ונמצאה מתאימה על ידי משיבים 3-2 נותחה ביום 19.3.2000 על ידי משיב 3 בניתוח מסוג Lasik . המשיבה טענה בכתב התביעה כי כשבעה חודשים לאחר הניתוח, ראייתה החלה להידרדר וכתוצאה מכך נגרמה לה נכות בתחום העיניים ובתחום הנפשי.

2.

כל צד הגיש חוות דעת מטעמו ו בית המשפט מינה מומחה מטעמו בתחום העיניים. בהסתמך על חוות דעת המומחים ומכלול הראיות, קבע בית משפט קמא בפסק דינו כי לא היתה התרשלות באופן הטיפול במשיבה, הן במהלך הניתוח והן בבדיקות שקדמו לו. מנגד נקבע, כי המבקשים התרשלו כלפי המשיבה בכך שמסרו לה מידע חלקי וחסר לגבי הניתוח, ללא שפורטו מכלול הסיכונים הכרוכים בו, ולכן ההסכמה לניתוח לא היתה מדעת.

בהמשך בחן בית המשפט את ראשי הנזק השונים והעמיד את נכותה המשוקללת של המשיבה על 19.25% כלהלן: בגין הפגיעה בראייה (5%) ובגין הנכות בתחום הנפשי (15%). לזכות המשיבה נפסקו הסכומים הבאים: כאב וסבל (339,039₪); אובדן השתכרות לעבר (50,606₪); אובדן כושר השתכרות לעתיד (301,638₪); עזרת הזולת (54,232₪ הוצאות לשעבר+ 15,000₪ להוצאות עתידיות); הוצאות רפואיות (50,000₪);

טיפולים נפשיים (50,000₪); ניידות (20,000₪); פגיעה באוטונומיה (55,955 ₪). סה"כ נפסק לזכות המשיבה פיצוי כספי בסך 969,795₪

3.

בסמוך לאחר מתן פסק הדין הגישו המבקשים בקשה ל בית משפט קמא לתיקון טעות סופר לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, כך שמהסכום שנפסק עבור המשיבה ינוכו תשלומי המל"ל בהתאם לחוות הדעת האקטוארית של שי ספיר שהוגשה על ידי המבקשים. בבקשה נכתב כי המל"ל קבע למשיבה 65% נכות בגין אותם ליקויים, והמשיבה קיבלה וממשיכה לקבל תגמולים חודשיים בגין נכותה.

בד בבד, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין עד למתן החלטה בבקשה לתיקון טעות סופר, בגובה תגמולי המל"ל שיש לנכות.

בית משפט

קמא דחה הן את הבקשה לתיקון טעות סופר והן את הבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, מן הטעם שבחיוב כספי עסקינן, ומאחר שהמבקשים זנחו בסיכומיהם את ניכוי תשלומי המל"ל. נקבע כי אין מדובר בטעות סופר בפסק הדין, באשר ניכויי קצבאות המל"ל איננו נושא טכני, ו בית המשפט

אינו רשאי להידרש לו מיוזמתו וללא הוכחה וטיעון לגביו. לסופם של דברים קבע בית המשפט כי "תרופתם של המבקשים הינה בהגשת ערעור על פסק הדין".

4.

ביום 28.2.11 הגישו המבקשים ערעור ל בית משפט זה, ובד בבד עתרו בבקשה דכאן לעיכוב חלקי של פסק הדין בגובה תקבולי המל"ל. נטען כי אמנם המבקשים לא הפנו בשוגג לחוות הדעת האקטוארית בסיכומיהם ב בית משפט קמא, אך חוות הדעת מהווה ראיה קבילה שהוגשה לתיק בית המשפט.

5

המשיבה העלתה טענה מקדמית לפיה אין ל בית משפט זה סמכות לדון בבקשה. זאת, מאחר שהיה על המבקשים לחזור ולפנות פעם נוספת ל בית משפט קמא בבקשה לעכב את פסק הדין כמצוות תקנות 468-467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לאחר שנדחתה בקשתם לתיקון טעות סופר.

6.

אומר בקצרה כי דין הבקשה להתקבל. אומנם בפסק דין כספי עסקינן, והנטייה בפסיקה היא שלא לעכב ביצוע פסק דין כספי. מנגד, ובניגוד לנטען בתגובת המשיבה, דומני כי סיכויי הערעור טובים. ענייננו בניכוי תגמולי מל"ל, מה שנעשה כעניין שבשגרה בתיקי נזיקין. אין חולק כי המשיבה קיבלה ומקבלת תגמולי מל"ל בגין אות נכות ואותן לקויות מושא התביעה. חוות הדעת האקטוארית הוגשה לתיק בית המשפט והמשיבה, שביקשה בשלב מסוים של המשפט לחקור את האקטואר, חזרה בה מבקשתה. במצב דברים זה, יש לכאורה ממש בטענת המבקשים כי לגופם של דברים, היה מקום לנכות את תגמולי המל"ל. השאלה מה המשקל שיש ליתן למחדלם של המבקשים שלא אזכרו את הטענה לניכוי תגמולי המל"ל בסיכומיהם ב בית משפט

קמא, תידון במסגרת הערעור הכולל על פסק הדין.

אף איני רואה ממש בטענה המקדמית של המשיבה. משנדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע עד להחלטה בבקשה לתיקון טעות סופר, ומשנדחתה הבקשה לתיקון טעות סופר, לא היה טעם בהגשת בקשה נוספת באותו עניין ל בית משפט קמא.

7.

סופו של דבר שאני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין בגובה הסך של 521,661 ₪ (סכום המהווה את היוון תקבולי המל"ל) וזאת עד להכרעה בערעור.