ע"א 1615/14 עו"ד יורם ביתן נ. כונס הנכסים הרשמי

משניתנה החלטתו של כבוד השופט פוגלמן בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע, הובאה לטיפולי הבקשה בעניין העירבון יחד עם התגובות שהוגשו בינתיים.

ראשית אציין – בהתייחס להערתו של המערער בעניין זה – כי המזכירה הראשית של בית המשפט מוסמכת לקבוע את סכום העירבון, זאת בהתאם להוראת תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כך נעשה בענייננו, וכפי שמורה תקנה 430 הנ"ל, באפשרות הצדדים לבקש כי הדבר יובא בשנית לפני הרשם לעיון ולהכרעה.

לגופם של דברים: המערער (שהינו עורך-דין) אינו טוען, ובוודאי אינו מוכיח, חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון הולם. להיפך, מסעיף 25 לבקשה עולה כי יש באפשרותו של המערער להפקיד את העירבון שנקבע. לגבי האמור בסעיף 25 לבקשה, יודגש כי טענתו או התחייבותו של בעל-דין, לרבות עורך-דין, כי מצבו הכלכלי יאפשר לו לשלם הוצאות ככל שייפסקו, אינה עילה לפטור מהפקדת עירבון. כידוע, רק בהתקיים תנאים מוגדרים וחריגים – שאינם מתקיימים במקרה דנן – ניתן להסתפק בהתחייבות עצמית חלף עירבון (ראו בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה

(16.7.2009)).

לגבי טענתו של המערער כי אין כל ספק באשר להצלחתו של הערעור, אדגיש כי לא זה הזמן ולא זה המקום לקבוע אם הערעור יתקבל אם לאו. שאלת סיכוייו הלכאוריים של ההליך מתעוררת – בקשר לעירבון – רק במקום שבו הוכח התנאי בדבר חוסר יכולת כלכלית. במילים אחרות, הדרישות הן מצטברות , ובהיעדר הוכחה של חוסר יכולת כלכלית, חובה על יוזם הערעור להפקיד עירבון בלי קשר לסיכויי ההליך. בענייננו, כאמור, לא נטען ולא הוכח קושי כלכלי להפקיד עירבון.

נותרה טענתו של המערער כי המשיבים מחזיקים בידיהם כספים השייכים לו, כך שניתן – לדעת המערער – להסתפק באפשרות הקיזוז. גם טענה זו אין בידי לקבל. הכלל הוא שבעל-דין המגיש ערעור נדרש להפקיד עירבון במזומן או בערבות בנקאית. האפשרות להסתפק ב"הודעת קיזוז" מתייחדת למקרים חריגים שבהם קיים חוב חלוט שאינו שנוי במחלוקת – כזה השקול לעירבון במזומן או בערבות בנקאית מבחינת זמינותו המיידית, יעילותו והוודאות שבו. אם למשל זכאותו של המערער לקבלת סכום-כסף אינה מיידית, או כפופה למהלכים עתידיים, או רלוונטית רק לגבי חלק מהמשיבים וכדומה – לא מדובר בחלופה מספקת להפקדת עירבון. לאור הכללים האלה, ולאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי כי נסיבות המקרה מצדיקות המרת העירבון בבטוחה אחרת.

סיכומם של דברים: המערער לא הוכיח את תנאי היסוד למתן פטור מהפקדת עירבון, לאמור: חוסר יכולת כלכלית, ואין בטענות המועלות בבקשתו כדי לשמוט את הקרקע מתחת לחובתו – כיוזם הערעור – להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיבים. לא ראיתי להתערב גם בסכום העירבון שנקבע. על כן, המערער יפקיד את העירבון תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה. המערער יישא בהוצאות המשיבים 4-2 (יחד) והמשיב 5, בסכום של 1,500 ₪ לכל אחד מהם (סך-הכול 3,000 ₪).