פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
1659/98 - ח'
בפני:
כב' השופט א' א' לוי
המערערים
:
1.
יפת לוי
2.
שמעון לוי
3.
רחמים לוי
4.
ישי לוי
5.
אשר לוי
6.
נתן לוי
7.
דני לוי
8.
יאיר לוי
9.
גליה לוי
נגד
המשיבים
:
1.
עזרא מכפש
2.
רשם האגודות השיתופיות
3.
בני פוריה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
4. מתיישבי פוריה (כפר עבודה) אגודה
שיתופית בע"מ
בקשה
למתן צו מניעה זמני
החלטה
המבקשים הגישו לבית המשפט קמא בקשה בדרך המרצת פתיחה (ה.פ. 434/97), ובה התבקש סעד הצהרתי לפיו פסק דין שניתן בבית משפט המחוזי בנצרת, מפי כב' השופט גדעון גינת, בתאריך 16.2.97, במסגרת ה.פ 317/97, המצווה על החייאת האגודה השיתופית "בני פוריה", ניתן בחוסר סמכות והינו בטל מעיקרו.
בד בבד הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני אשר נדונה במסגרת המ' 5084/97, לפיה נתבקש בית המשפט לאסור על המשיבים "לעשות כל פעולה, מצג מעשה או מחדל מכל סוג שהוא לרבות שינוי מצב פיזי משפטי ו/או תכנוני ביחס למקרקעין נשוא ההסכם ...".
בהתאם להסדר דיוני שהושג בבית המשפט קמא נקבע, כי החלטת בית המשפט בבקשת המבקשים לצו מניעה זמני (המ' 5084/97), תאומץ כפסק דין בתיק העיקרי, נשוא ערעור זה.
בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 6.10.97, קבע, כי לבית המשפט המחוזי יש סמכות להחיות אגודה שיתופית, ועל כן דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני. על החלטה זו, שאומצה כפסק דין בתיק העיקרי, הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה עוד באריך 11.3.98.
המבקשים עותרים עתה לקבל צו מניעה זמני עד שיתברר ערעורם.
הלכה פסוקה היא כי אין ערכאת הערעור נוטה להיעתר למתן סעד זמני לאחר שטענותיו של המבקש נדונו ונדחו על ידי הערכאה הראשונה. סעד זמני מסוג זה יינתן אמנם במקרים חריגים, אולם על המבקש להראות כי הוא נועד לשמר מצב קיים, ועל מנת למנוע יצירתן של עובדות בלתי - הפיכות, אשר ייתרו את הערעור.
לחובת המבקשים נזקפת העובדה, כי מאז ניתן פסק הדין נשוא הערעור (1.1.98), חלף זמן ניכר, ומי שכך משהה את בקשתו לסעד זמני, חייב להציע לבית המשפט הסבר שיצביע על אותו שינוי בנסיבות אשר בגינו הוא עותר רק עתה לסעד זמני.
זאת ועוד, לכאורה, נוהגים המשיבים מזה מספר שנים כבעלי הזכויות במקרקעין, ועל כן אינני מוכן לשלול את הסברה כי הבקשה הנוכחית לא נועדה לשמר מצב קיים אלא לשנותו.
הסבריהם של המבקשים לשיהוי לא שכנעוני, אך מאידך יש חשש לשינוי בתחום הזכויות במקרקעין נשוא הדיון, שינוי שיהיה כרוך במשא ומתן עם משיבה 2. במצב זה, וכל עוד לא אמר בית משפט זה את דברו בסוגיית סמכותו של בית המשפט המחוזי ל"החיות" את משיבה 2, צריך להניח כי קיימת אפשרות שההחלטה בעניין ההחייאה תשתנה, ואם כך יקרה, אזי פעולות משפטיות בהן נקטה ונוקטת משיבה זו, עלולות להתברר כחסרות נפקות.
על מנת לקדם אפשרות זו, וכדי למנוע מצב שבו יתייתר הדיון בערעור, סברתי כי נכון יהיה לקבל את הבקשה בחלקה, ועל כן אני מורה למשיבים 1 ו2- להימנע מכל פעולה משפטית ו/או תיכנונית ביחס למקרקעין נשוא הבקשה, ואשר תהיה כרוכה בהעברת זכויות לצד שלישי, וזאת עד למתן פסק דין בערעור.
על מנת להבטיח נזקים אפשריים שעלולים להיגרם למשיבים 1 ו2-, מותנה צו זה בכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט ערבות בנקאית, צמודה ולא מוגבלת בזמן, בסך של 200 אלף ש"ח.
ניתנה היום, כ"ג כסלו תשס"א
(20.12.00).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98016590.
O08