ע"א 1687/11 עבד אלסתר אבו נימר נ. עבד אלרחמן חסן אבו נימר

1.

המבקש, המשיב 1 והמשיבים הפורמאליים 9-8 (להלן: המשיבים 8-9 ) הם יורשיו של המנוח חסן אבו נימר (להלן: המנוח ). המבקש והמשיבים 9-8 הגישו תביעה ל בית המשפט המחוזי בחיפה, בה נטען כי המשיב 1 מכר למשיבים 6-3, באמצעות ייפוי כוח שנתן למשיב 2 (להלן: עו"ד חיג'אזי ), הן את חלקו והן את חלקו של המבקש

בירושת המנוח, וזאת בהסתמך על הסכם מזויף לחלוקת העיזבון. לאור זאת עתרו השלושה לסעד הצהרתי לביטול הסכם המכר ולביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבים 6-3 ביחס למקרקעין (יצוין כי אף שהמשיבים 8-9 לא ניזוקו מהסכם המכר, הם הצטרפו לתביעת המבקש וטענו כי אף הם לא חתמו על ההסכם לחלוקת העזבון). המשיב 1 תמך בטענות התובעים וטען כי חתימתו על ההסכם לחלוקת העזבון זויפה, כי עו"ד חיג'אזי עשה שימוש שלא כדין ביפויי הכוח עליהם חתם, כי לא הייתה לו כוונה לנכס לעצמו את זכויותיו של המבקש בירושת המנוח, וכי ביקש למכור למשיבים 6-3 רק את חלקו בירושת המנוח במקרקעין.

2.

בית משפט קמא דחה את תביעת המבקש ואחיו. בהיעדר חוות דעת מומחה מטעם הצדדים לגבי האותנטיות של הסכם חלוקת העזבון, הכריע בית משפט קמא על סמך המהימנות שרחש לצדדים ועל פי הראיות שבפניו. בפסק הדין נקבע כי המבקש, המשיב 1 והמשיבים 9-8, לא עמדו בנטל המוגבר להוכחת טענת הזיוף. ובכלל, טענת הזיוף היא מוקשית, באשר על גבי ההסכם המודפס לחלוקת העזבון נוספו הערות בכתב יד, מהן ניתן להסיק על קיומו של משא ומתן בין הצדדים, מה שאינו מתיישב עם טענת הזיוף. בנוסף, על פי הסכם חלוקת העזבון, המבקש קיבל זכויות בחלקה נוספת של המנוח, מה שמצביע על כך שהצדדים נהגו בפועל על פי הסכם חלוקת העזבון. בנוסף, המשיב 1 חתם על שני ייפויי כוח לטובת עו"ד חיג'אזי, שבאחד מהם צוין במפורש החלק שיש לו במקרקעין על פי הסכם חלוקת העזבון, מה שאך מחזק את האותנטיות של המסמכים. עוד נקבע כי גם תמליל השיחה עם עו"ד חיג'אזי לא תומך כלל בטענות המבקש.

סופו של דבר, שבית משפט קמא דחה את תביעת המבקש ואחיו וביטל את צו המניעה אשר מנע בעד המשיבים 6-3 להשלים את רישום זכויותיהם במקרקעין שבמחלוקת.

3.

המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה, כשהוא מיוצג הפעם על ידי עו"ד אחר, ובד בבד עתר למתן סעד זמני לתקופת הערעור. לטענת המבקש, סיכויי הערעור גבוהים, שכן הם מבוססים על טענה משפטית לפיה הנטל על המשיבים 6-3 להוכיח כי מסמך חלוקת העיזבון לא זויף. המבקש הצביע, בין היתר, על סמיכות הזמנים בין תאריך הסכם חלוקת העזבון לבין חתימת הסכם המכר ורישום הערת האזהרה לזכות המשיבים 6-3. לטענת המבקש, ככל שבקשתו תידחה, קבלת הערעור לא תאפשר השבת המצב לקדמותו, שכן המשיבים 6-3 יוכלו למכור את המקרקעין לצדדים שלישיים.

4.

אקדים ואומר כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דורשת "טעמים מיוחדים שיירשמו" לשם מתן סעד זמני לתקופת הערעור. זאת, באשר נקודת המוצא הינה כי לא בנקל יזכה בעל דין שתביעתו נדחתה בסעד זמני בערעור, שהרי דחיית התביעה מצביעה לכאורה על כך שזו אינה מבוססת דיה (בש"א 243/88 בסיליוס נ' עדילה , פ"ד מב(3) 208 (1988); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 865 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). על מבקש הסעד הזמני להראות, אפוא, כי סיכוייו להצליח בערעור הם טובים, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו וכי קיים צידוק להגן על התביעה הדחויה בטרם יתברר הערעור (ע" א

8950/08 עמרם נ' מי גולן אגודת מים שיתופית למשקי רמת הגולן

(לא פורסם, 21.12.2008) (להלן: עניין עמרם ); בש"א 951/96 גולן נ' גולן , פ"ד מט (4) 877 (1996)).

5.

מפסק הדין עולה כי לא נטען שהסכם המכר למשיבים 6-3 זויף או כי מסמכי העסקה נגועים בזיוף. כל שנטען הוא, כי הסכם החלוקה הפנימי בין היורשים זויף. טענה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא, לאחר ששמע את עדותו של עו"ד חג'אזי וביכר אותה על עדותם של המבקש, המשיבים 9-8 והמשיב 1. פסק הדין מושתת על ממצאי מהימנות ועובדה, ואין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בכגון דא, מה עוד שהממצאים והמסקנות בפסק הדין מעוגנים בהגיון ובשכל הישר. גם העובדה כי התביעה נסבה על כל עסקת המכר והעובדה שהמשיבים 9-8 הצטרפו לתביעה, למרות שאילו הייתה מתקבלת טענת המבקש היה מקום לבטל רק את החלק הנוגע לחלקו בירושת אביו, מצביעה על ניסיונם של כל היורשים להתנער לחלוטין מהסכם המכירה למשיבים 6-3.

6.

אשר למאזן הנוחות: אין מדובר בדירת מגורים או בנכס בנוי, אלא בחלק מחלקה חקלאית, שלא נטען כי היא מעובדת על ידי המבקש, ואשר ניתן לכמת את שוויה בכסף, אם יזכה המבקש בערעור. המבקש לא הצביע בבקשתו על טעם מיוחד המעיד על כך שדחיית בקשתו עלולה להסב לו נזק שאינו בר פיצוי ככל שערעורו יתקבל, ודי בכך כדי להטות את הכף לחובתו (ראו והשוו: רע"א 5290/08 הורוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 1.7.2008); ע"א 5511/06 אמינוף נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ (לא פורסם, 30.8.2006)). בנסיבות אלו, כאשר כפות המאזניים מעוינות וקשה להעריך נזקו של מי מהצדדים גדול יותר, ידו של מבקש הסעד הזמני על התחתונה. זאת, נוכח נקודת המוצא לפיה זכאי בעל דין ליהנות מפרי זכייתו ולא בנקל יזכה בעל דין שתביעתו נדחתה בסעד זמני בערעור.

7.

בשולי הדברים אציין כי לא מצאתי לזקוף לחובת המשיבים 6-3 את השלמת העסקה ברישום על שמם, לאחר מתן פסק דינו של בית משפט קמא, למרות ידיעתם על הגשת הערעור.

8.

אשר על כן,

הבקשה נדחית.

צו הארעי הזמני שניתן על ידי ביום 10.3.2011 בטל.

המבקש ישא בשכ"ט המשיבים בסך 5,800 ₪, והמשיבים יהיו זכאים לחלט סכום זה מהערבות בסך 10,000 ₪ שהפקיד המבקש בבית המשפט המחוזי.