החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 174/11 Red Rock Holding Ltd נ. אילן שביט-שטריקס, עו"ד בתפקידו כמפרק

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לסילוק ערעור על הסף בטענת איחור. נקבע כי המועד הקובע למניין הימים להגשת ערעור הוא מועד ההמצאה ולא מועד הידיעה, וכי חריגה מכלל זה מותנית בנסיבות של השתק או חוסר תום-לב דיוני. בנסיבות המקרה לא נמצאה תשתית לכך, והמשיבים חויבו בהוצאות בסך 2,000 ש"ח.

העובדות

פסק הדין נמסר למערערת לטענתה באמצעות חיפוש יזום במערכת נט-המשפט ביום 22.11.2010. המשיבים טענו כי תאריך 15.11.2010 הרשום בתחתית עותק פסק הדין שצורף להודעת הערעור מעיד על ידיעה מוקדמת, ולכן הערעור הוגש באיחור. לא נטען כי נעשתה המצאה כדין עובר ליום 22.11.2010.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המועד הקובע למניין הימים להגשת ערעור הוא מועד ההמצאה של פסק הדין או מועד הידיעה עליו?
  2. 2.האם יש מקום לחרוג מכלל ההמצאה ולהתבסס על מועד הידיעה בנסיבות המקרה?

הלכות

  1. 1

    המועד הקובע למניין הימים להגשת ערעור הוא מועד ההמצאה של פסק הדין, וחריגה ממנו מותנית בנסיבות מיוחדות של השתק או חוסר תום-לב דיוני.

    ״ככלל, המועד הקובע לצורך מניין הימים להגשת ערעור הוא מועד ההמצאה של פסק הדין.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בהיעדר תשתית להתנהגות בחוסר תום-לב, אין מקום לחרוג מכלל ההמצאה גם אם הוכח כי המערערת ידעה על פסק הדין במועד מוקדם.

    ״אף אילו הנחתי כי המערערת ידעה על פסק-הדין ביום 15.11.2010, לא נראה כי בנסיבות המקרה היה מקום לחרוג מכלל ההמצאה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מניין הימים
  • מועד ההמצאה
  • מועד הידיעה
  • חוסר תום-לב דיוני
  • השתק
  • נט-המשפט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

174/11 - ב'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערערת:

Red Rock Holding Ltd

נ ג ד

המשיבים:

1. אילן שביט ,עו"ד

2. כונס הנכסים הרשמי

3.

Standard Chartered Bank Ltd

4.

ABN-Amro

5.

Banque National de Paris

-New York

6. בנק איגוד לישראל מע"מ

7. ש. פרידמן בע"מ

8. סטיפנד בע"מ

בקשה לסילוק ההליך

החלטה

לפניי בקשה לסילוק ההליך על-הסף בשל איחור בהגשתו.

לאחר בחינת טענות הצדדים לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. ככלל, המועד הקובע לצורך מניין הימים להגשת ערעור הוא מועד ההמצאה של פסק הדין. בענייננו, אין טענה כי נעשתה המצאה כדין של פסק-הדין עובר ליום 22.11.2010 – הוא המועד שבו, לפי טענת המערערת, היא נחשפה לפסק-הדין באמצעות חיפוש יזום במערכת נט-המשפט. הבקשה שלפניי מבוססת על כך שבתחתית עותק פסק-הדין שצורף להודעת הערעור רשום התאריך 15.11.2010, ומכאן מבקשים המשיבים ללמוד כי פסק-הדין נודע למערערת עובר לתאריך 22.11.2010. אם כן, הגם שהמשיבים אינם מבהירים זאת במפורש, הם סבורים כי במקרה זה ראוי לבסס את מניין הימים על כלל הידיעה, ולקבוע כי הידיעה של המערערים על פסק-הדין הייתה קיימת כבר ביום 15.11.2010, כך שההליך הוגש באיחור של שבוע ימים.

אלא שהאפשרות לחרוג מכלל ההמצאה ולהתבסס על מועד הידיעה שמורה לנסיבות מיוחדות שבהן קיים השתק או חוסר תום-לב דיוני (ראו סקירה וניתוח ברע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 8.7.2007); ראו גם רע"א 4577/09 חסון נ' י.ש יגדל - חברה לבנין והשקעות בע"מ (טרם פורסם, 4.8.2009); עע"ם 9680/10 בלעוס נ' מועצה מקומית מג'אר (לא פורסם, 21.2.2011)). אף אילו הנחתי כי המערערת ידעה על פסק-הדין ביום 15.11.2010, לא נראה כי בנסיבות המקרה היה מקום לחרוג מכלל ההמצאה, זאת בהיעדר תשתית למסקנה כי המערערת נהגה בחוסר תום-לב (כגון עיכוב ניכר בהגשת ההליך חרף ידיעה מלאה על פסק-הדין, או ביצוע פעולות על-סמך פסק-הדין וניסיון להתבסס בדיעבד על פגם טכני בהמצאה). מעבר לכך, לאור ההסברים הכלולים בתגובת המערערת ובתצהיר מטעמה, אין לקבוע קיומה של ידיעה על פסק-הדין עובר לתאריך שצוין במבוא להודעת הערעור: 22.11.2010.

על כן, הבקשה לסילוק ההליך על-הסף נדחית. המשיבים החתומים על הבקשה יישאו, ביחד ולחוד, בשכר טרחת עורך-הדין של המערערת בסך של 2,000 ₪.

ניתנה היום, י"ט באדר א'

תשע"א (23.2.2011).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1המועד הקובע למניין הימים להגשת ערעור הוא מועד ההמצאה של פסק הדין, וחריגה ממנו מותנית בנסיבות מיוחדות של השתק או חוסר תום-לב דיוני.
  2. 2בהיעדר תשתית להתנהגות בחוסר תום-לב, אין מקום לחרוג מכלל ההמצאה גם אם הוכח כי המערערת ידעה על פסק הדין במועד מוקדם.