ע"א 1762/01 מדינת ישראל נ. שמואל אביעד

החלטתי שלהלן ניתנת בהמשך להחלטות שעשיתי בימים 4.3.2001, 22.3.2001, 30.3.2001, 29.4.2001, 17.6.2001, 19.6.2001, 3.7.2001 ו19.7.2001-.

המשיב עומד לדין בשורה ארוכה, ארוכה במאוד, של עבירות הונאה בכרטיסי אשראי, גניבת כרטיסי אשראי, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, החזקת ציוד לזיוף כרטיסי אשראי ועוד עבירות כיוצא באלה. לעת הזו הנחתנו היא כי יש ראיות לכאורה לביצוע העבירות בידי המשיב, וקריאה בכתב האישום מעלה כי המשיב הוכיח עצמו כאדם מסוכן לשלום הציבור.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אך בית-משפט השלום סירב להיעתר לבקשה והורה על שיחרורו בתנאים אלה ואחרים.

המדינה עררה על שיחרורו של המשיב ממעצר, אך בית המשפט המחוזי החליט לדחות את הערר תוך שינוי תנאי הערבות.

על החלטה זו הגישה המדינה את הערר שלפניי, בבקשה כי אבטל את החלטת שיחרורו של המשיב ממעצר ואורה על מעצרו עד תום ההליכים.

עניינו של המשיב עורר בי לבטים קשים ביותר, ומכאן אף ההסבר להחלטות הרבות שעשיתי עד כה. עם הגשת הערר הוריתי, ביום 4.3.2001, על עיכוב ביצוע שיחרורו של המשיב ממעצר, ומאז ועד היום עשיתי כמיטבי כדי לקדם את הטיפול בעניינו של המשיב, במטרה לנסות ולברר אם ניתן להפיג את מסוכנותו לציבור. עמדתו של שירות המבחן עד כה הייתה מהססת למדי, וככל שעלה בידי להבין את התסקירים שהוגשו לבית המשפט, היה השירות ער לסיכון הנשקף מן המשיב אם ישוחרר ממעצר. ואולם כיום, לאחר שנמצא מטפל-נפש למשיב, הודיעתני הגב' רבקה פרייברג, נציגת שירות המבחן, כי שירות המבחן ממליץ על שיחרורו של המשיב ממעצר בתנאים אלה ואחרים, לרבות פיקוח השירות על המשיב בעת שישוחרר.

שמעתי את דבריה של נציגת המדינה, הגב' פרוש, וניתנת אמת להיאמר כי דבריה - אשר נשמעו, כרגיל, בנחת - הטילו צל לא קל על הסיכוי שהמשיב לא יחזור לסורו אם ישוחרר ממעצר. יחד עם זאת, ובתיתי דעתי לנסיבות העניין בכללן, סבורני כי ראוי ליתן למשיב הזדמנות להוכיח את עצמו, כפי שטען על-פה לפניי וכפי שכתב במכתבים שהפנה לבית המשפט. לא בלי היסוסים אני מחליט אפוא כלהלן.

עניינו של המשיב יחזור לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר ישקול שוב את בקשתו לשיחרור ממעצר, לאחר שישמע את טיעוני באי-כוח המשיב, המדינה ושירות המבחן, באשר למצב הדברים היום. אם לאחר שישמע טיעונים אלה יסבור בית המשפט המחוזי כי יש וראוי לשחרר את המשיב ממעצר, כי אז יחליט כך ויקבע את תנאי השיחרור. אחד מתנאים אלה חייב שיהיה התנאי שהמשיב יעבור טיפול-נפש אצל מומחה-נפש (מר עופר בשרי או מומחה-נפש אחר) וכי יעמוד בפיקוח-מעצר של שירות המיבחן. אוסיף שהתנאים אשר ייקבעו חייבים שיהיו תנאים נוקשים, תוך הזהרת המשיב כי אם יעבור על תנאי מן התנאים שנקבעו בתנאי השיחרור כי אז יוחלט לעוצרו שוב.

המשיב ימשיך להיות במעצר עד אם יחליט בית המשפט המחוזי אחרת.

היום, כ"ג באב תשס"א (12.8.2001).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

01017620. G11

/אמ

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444