פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
1786/10 - ג'
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערער:
דניאל חנוכייב
נ ג ד
המשיבים:
1. בית ספר אורים
2. מדינת ישראל - משרד החינוך
3. עיריית חיפה
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון בגין ההליך שבכותרת, וכן בקשת המשיב 1 (בית ספר אורים) לפטור מהפקדת עירבון בערעור שכנגד.
1.
הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) לפיו נדחתה תביעת פיצויים שהגיש המערער (קטין) באמצעות הוריו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה בשטח בית ספר. יוער כי המשיבים 1-2 הגישו ערעור שכנגד על פסק-הדין האמור בגין גובה ההוצאות שנפסקו לטובתם. בגין ערעור שכנגד זה, חויב המשיב 1 (בית ספר אורים) בהפקדת עירבון בסך 10,000 ₪.
2.
אשר לבקשת המשיב 1 לפטור מהפקדת עירבון בערעור שכנגד – נטען כי המשיבה 2 (המדינה-משרד החינוך) פטורה לפי דין מהפקדת עירבון וכי ככל שייפסקו נגד המשיב 1 הוצאות בהליך שבכותרת, מתחייבת המדינה לשאת בהם בעצמה. בהתחשב בכך ונוכח הסכמת המערער, פטור המשיב 1 (בית ספר אורים) מהפקדת עירבון בערעור שכנגד.
3.
אשר לבקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון בגין הערעור שהגיש – לפי הטענה, לקטין אין מקורות הכנסה משלו מהם יוכל לממן את הפקדת העירבון והוריו נתונים במצב כלכלי קשה. עוד נטען כי סיכויי הערעור גבוהים. המשיבים מתנגדים לבקשת הפטור.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מעירבון להתקבל באופן חלקי בלבד. כידוע, על המבקש פטור מהפקדת עירבון בשל עוניו להוכיח שני תנאים מצטברים – חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך טובים. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, בצירוף תיעוד מתאים מלא. יוער כי כאשר מדובר בהליך המוגש מטעמו של קטין באמצעות הוריו, כמו במקרה דנן, אין להסתפק בטענה כי לקטין עצמו לא עומדים מקורות עצמאיים לגיוס כספי עירבון, ויש לבחון האם אין ביכולתו לגייס את הכספים הנדונים מסביבתו הקרובה. דרישה זו מקבלת משנה תוקף כאשר ההליך מוגש הלכה למעשה באמצעות הוריו של הקטין, שאז בקשת הפטור מעירבון צריכה לכלול תמונה מלאה ועדכנית בדבר היכולת הכלכלית של ההורים (ראו: ע"א 10218/08 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 15.12.2008)).
הבקשה שלפניי והתצהיר שצורף לה מתייחסים למצבם הכלכלי של הורי המערער אולם לא מגובים באסמכתאות מספיקות. לא צורפו דפי חשבון בנק ואף לא נכללה התייחסות לנכסים פיננסיים כגון חסכונות ופיקדונות. לא נאמר דבר אודות ניסיונות לגיוס כספי העירבון מקרובים נוספים וממכרים. אף לא הובהר כיצד ידו של המערער משגת למימון ייצוגו בהליכים בפני בית משפט זה ובפני בית המשפט קמא. לכאורה, המקורות המשמשים למימון ייצוגו, עשויים לשמש גם לשם הפקדת כספי העירבון. זאת ועוד; המערער טרם שילם את ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים בבית המשפט המחוזי, והדבר מגביר את הצורך להבטיח את יכולתם של המשיבים לגבות את הוצאותיהם במידה וייפסקו לטובתם בהליך שבכותרת. לכך יש להוסיף כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם נראים גבוהים במידה המצדיקה להיעתר לבקשה.
אשר על כן, בקשת המערער לפטור מלא מהפקדת עירבון נדחית. יחד עם זאת, נוכח המצב הבריאותי וכן המצב הכלכלי הנטען של המערער ובני משפחתו ובשים לב לפערי הכוח בין הצדדים מחד גיסא, ולסכום ההוצאות שנפסק לטובת המשיבים בבית המשפט המחוזי מאידך גיסא, אני רואה לקבוע את סכום העירבון על הצד הנמוך, ולהעמידו על סך של 6,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהתראה נוספת.
כאמור בפסקה 2 לעיל, המשיב 1 פטור מהפקדת עירבון בערעור שכנגד.
ניתנה היום, א' באייר תש"ע
(15.4.2010).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת