ע"א 1837/13 טל סמל נ. יעקב כוהזינוף

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון, או לחלופין – להפחתת סכום העירבון. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על פסק-דין שבו נדחתה תביעה כספית שהגיש המערער על רקע פירוק שותפות למסחר ביהלומים. יצוין כי סכום העירבון הועמד על-ידי המזכירה הראשית על סך של 50,000 ₪.

עיינתי בבקשה ובתגובה. אין ספק כי לא מדובר במצב שבו המערער הוכיח שאינו יכול להפקיד סכום-כסף לצורך עירבון. המערער, כך נכתב בבקשה, עובד כעצמאי במכירת תכשיטים. אין בבקשה שלפניי כל מידע ממשי ומבוסס לגבי מצב העסק (דו"חות וכד'). למעשה בבקשה אין כל נתון לגבי הכנסותיו של המערער. המערער מציג תדפיסים של שלושה חשבונות בנק; החשבונות אמנם מצויים ביתרות חובה, אך הם מתייחסים לתקופות קצרות, ואין להתעלם מתנועות הכספים המשמעותיות כמו-גם מן העובדה שלגבי החשבון בבנק לאומי צורף משום מה דף המתייחס לתקופה קצרה מאד, בחודש דצמבר בלבד. יתרה מכך, מן הבקשה אין לגזור תמונה מלאה ומבוססת באשר להוצאותיו של המערער ולרמת חייו. גם הטענה בדבר חוסר אפשרות להסתייע בסביבה הקרובה אינה נשענת על פירוט ומסמכים כנדרש (ראו: בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

(17.12.2009)). אדרבא, המערער עצמו מציין שהוא נעזרו עד כה בהוריו, ולא מיותר להדגיש כי הוא שילם את האגרה והוא מיוצג על-ידי עורך-דין (לא רק בהליך זה, כך מסתבר, אלא גם בהליכים נוספים).

לאור כל האמור, לא שוכנעתי כי אין למערער מקורות כספיים למימון עירבון. על כן, אין עילה לפטור אותו מהפקדת עירבון כפי הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (זאת בלי שראיתי צורך להיזקק לסיכויי ההליך). גם לא מצאתי לנכון להמיר את העירבון בבטוחות אחרות שמציע המערער, שבוודאי אינן יכולות להיחשב חלופות שווֹת-ערך להפקדה במזומן או בערבות בנקאית. עם זאת, בנסיבות העניין, בשים לב בין היתר למספר המשיבים ולעובדה שבית המשפט קמא נמנע מהטלת הוצאות, מצאתי לנכון להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 35,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.