פרטי ההליך
החלטה בתיק ע"א 1856/23
בבית המשפט העליון
ע"א 1856/23 -
ג'
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשים:
1. עזבון המנוח אברהים סיאח עודה ו-19
אח'
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ב-ת"א 48918-02-19 מיום 5.1.2023
שניתן על ידי השופט יעקב דנינו
בשם המבקשים: עו"ד סאלח אבו-חוסיין
בשם המשיבה: עו"ד יעקב הילמן
החלטה
1.עניינה של הבקשה שלפניי בעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 5.1.2023 (השופט י' דנינו), ב-ת"א 48918-02-19. בפסק הדין הוכרעו תביעות סותרות שהוגשו על ידי המשיבה ועל ידי המבקשים לרישום זכויותיהם הנטענות במקרקעין הידועים כחלקה 128 בגוש 100264. נקבע, כי המקרקעין האמורים יירשמו על שם המשיבה והמבקשים יישאו בהוצאותיה בסכום של 60,000 ש"ח. הבקשה מתייחסת לעיכוב תשלום ההוצאות בלבד.
2.תקנה 145 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין), מורה כי: "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים." על המבקש לחרוג מכלל זה לשכנע בדבר התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד – כי סיכויי הערעור טובים; השני – כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין תנאים אלו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור להתקבל פחותים, על המבקש מוטל נטל כבד יותר להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וההיפך. מבין השיקולים, משקל הבכורה ניתן לשיקול "מאזן הנוחות" (ע"א 1010/22 סמואל גרופ בע"מ נ' תדהר ייזום והשקעות נדל"ן בע"מ, פסקה 7 (24.2.2022)).
כאשר הבקשה לעיכוב ביצוע נסובה על חיוב תשלום כספי, כבענייננו, נדרשת תשתית ראייתית ממשית כדי לתמוך בטענה כי מימוש פסק הדין יגרום למבקש לנזק בלתי הפיך, שכן ההנחה היא שניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שיזכה המבקש בערעור (ע"א 3388/22 המועצה המקומית אעבלין נ' מוסדות מר אליאס אעבלין, פסקה 4 (30.5.2022)). עוד נקבע, כי "דברים אלה מקבלים משנה תוקף במקרה דנא, שעה שמבוקש עיכוב ביצוע של החלטה שעניינה תשלום כספים, אשר נפסקו כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין" (ע"א 2408/13 רוטמן נ' פלאפון תקשורת בע"מ, פסקה 10 (30.5.2013); וראו גם: ע"א 3323/13 אבישי נ' מינהל מקרקעי ישראל (17.6.2013)); וביתר שאת מקום בו העיכוב מתבקש ביחס לפסיקת הוצאות לטובת רשויות המדינה, כאשר לא קיים החשש כי אם יתקבל הערעור לא יוכלו הן להחזיר למבקשים את כספם (ע"א 7925/20 חמוד נ' רשות הפיתוח, פסקה 6 (3.2.2021)).
3.יוצא אפוא, כי גם בענייננו אין כל חשש לכך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. ממילא, לא הועמדה תשתית עובדתית כלשהי לנזק בלתי הפיך, ולמעשה אף לא נטען לנזק שכזה. מלבד זאת, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ושיהוי המבקשים בהגשתה – אף הוא בעוכריהם. מכאן, שגם מבלי להידרש לסיכויי הערעור, דין הבקשה להידחות.
4.הבקשה נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסכום של 3,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ג' באייר התשפ"ג (24.4.2023).
ש ו פ ט