ע"א 194/17 פלוני נ. מדינת ישראל

עיינתי בבקשה שבכותרת ובתגובות לה. גם אם אניח שמצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, לא השתכנעתי כי הוא נעדר יכולת לשלם אגרה ולהפקיד עירבון בסכומים כלשהם, ולוּ מופחתים. זאת בשים לב, בין היתר, לעובדה שלא הובהר כיצד המערער מממן את ייצוגו המשפטי; כמו גם לעובדה שעלה בידו לשלם את שלושת התשלומים הראשונים של סכום הפיצוי שנפסק לחובתו. ודוק: בסעיף 5 לבקשת הפטור ציין המערער כי התשלומים שולמו מתוך כספים שחסך, מבלי ליתן פירוט לגבי סכום החיסכון; ואילו בסעיף 3 לתצהיר התומך בבקשה ציין כי התשלומים שולמו על ידי הוריו. יצוין, כי עיון בתדפיסי חשבון הבנק של הורי המערער מעלה כי מסגרת החשבון עומדת על 10,500 ש"ח, וכי נכון למועד הפקת התדפיס חלקה הארי של מסגרת זו לא נוצלה. לדברים אלה מתווסף הנתון, כי בהחלטת כב' השופט מ' מזוז מיום 6.1.2017 - בגדרה נדחתה בקשת המערער לעיכוב ביצוע - נקבע כי על פני הדברים סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים (פיסקה 6 להחלטה). עוד אוסיף, כי העובדה שהמשיבה 2 מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מספק למתן פטור מעירבון (למשל, בע"מ 4585/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2015)).

על רקע האמור לעיל, לא מצאתי ליתן פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון כמבוקש. עם זאת, נוכח מהות ההליך (ערעור על גובה הפיצוי אשר נפסק לטובת נפגעת עבירה, מכוח סעיף 78 לחוק העונשין, התשל"ז-1977); ובשים לב לתשתית אשר הונחה לעניין המצב הכלכלי והעובדה שהמערער אסיר - תופחת האגרה לכדי סכום של 800 ש"ח ואילו העירבון יועמד על סכום מתון של 5,000 ש"ח. האגרה תשולם עד ליום 30.4.2017 והעירבון יופקד תוך אותו המועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.