ע"א 1970/22 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ. פלוני

1.

לפניי שתי בקשות לעיכוב ביצוע, שהוגשו במסגרת שני ערעורים, שעניינם פסק-דין מיום 2.2.2022, פסק-דין בעניין ההודעה לצד שלישי מיום 22.10.2019, והחלטה מיום 29.10.2020, שניתנו כולם על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן ) בת"א 34693-03-16, בהם נקבעה אחריותם של המערערת בע"א 1970/22 (להלן: משרד הבריאות ) והמערערים בע"א 2229/22 (להלן: המרכז ו- סופיאן ) לנזק שנגרם למשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ); נדחתה ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגד שירותי בריאות כללית; ונקבע שעל המערערים לפצות את המשיבים בסכום של 2,693,500 ש"ח, ובתשלומים עיתיים.

2.

ביום 16.3.2016 הגישו המשיבים, בעקבות לידת בנם (להלן: הקטין ), תביעת נזיקין בגין הולדה בעוולה נגד המבקשים . בית המשפט המחוזי פיצל את הדיון לחבות ולנזק. בהחלטה מיום 29.10.2020 קבע בית המשפט המחוזי את חבות המבקשים תוך שנקבע כי המבקשים התרשלו במתן הייעוץ הגנטי שנתנו למשיבים טרם לידת הקטין. בפסק-הדין מיום 2.2.2022 חויבו המבקשים לשלם למשיבים פיצויים בסכום כולל של 2,693,500 ש"ח, בהתאם לפירוט הבא: סכום של 1,693,500 ש"ח שישולמו למשיבים עבור התקופה שעד יום 31.1.2023, זאת בגין התאמות הדיור, עזרת צד ג', ניידות והוצאות רפואיות; וכן, סכום נוסף של מיליון ש"ח בגין כאב וסבל. בנוסף, נפסקו למשיבים פיצויים עתיים שישולמו מידי חודש החל מיום 1.2.2023, כדלקמן: בגין עזרת צד שלישי עד שהקטין יגיע לגיל 21 בסכום של 13,000 ש"ח, והחל מגיל 21 בסכום של 17,000 ש"ח; הוצאות קיום שישולמו מיום שהקטין יהיה בן 18 בסכום של 11,227 ש"ח; הוצאות אפוטרופסות בסכום של 750 ש"ח; ניידות בסכום של 2,000 ש"ח; הוצאות התאמת הדיור בסכום של 500 ש"ח; ועלויות טיפול והוצאות רפואיות בסכום של 1,000 ש"ח.

3.

המרכז ומשרד הבריאות הגישו ערעורים נפרדים שבהם חלקו הן על החבות, הן על הדחייה של ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגד שירותי בריאות כללית, והן על גובה הפיצויים. בד בבד עם הגשת הערעורים, הוגשו בקשות לעיכוב ביצוע של מחצית מסכום הנזק שנפסק. בבקשות נטען כי נוכח מצבם הכלכלי של המשיבים, קיים חשש שלא ניתן יהא לגבות מהם חזרה את סכום הפיצוי ככל שיתקבל ערעורם. עוד נטען כי סיכויי הערעור גבוהים. בתגובותיהם לבקשות, טענו המשיבים כי הפיצוי העיתי ממילא עוכב עד ליום 1.2.2023, וכן כי הטענה לפיה יתעורר קושי בהשבת הכספים אם הערעור יתקבל נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס.

4.

לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחיהן, וכן בתגובות, מצאתי שדין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט.

5.

כלל ידוע הוא כי אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין, וביתר שאת שעה שהסעד הנפסק הוא כספי, שאז עיכוב הביצוע יינתן אך במקרים מיוחדים . עם זאת, נקבע לא אחת כי במקרים בהם הסכום הגבוה שנפסק מקים חשש אינהרנטי שלפיו אדם מן השורה יתקשה להשיבו אם יתקבל הערעור, יש לעכב את ביצוע פסק-הדין, באופן מלא או חלקי, לפי הנסיבות (ראו: רע"א 9130/15 תם נ' אלול , פס' 11 (24.1.2016) והאסמכתאות שם).

6.

כך בענייננו, הסכום הגבוה שנפסק למבקשים מקים חשש שהמשיבים, אשר מצבם הכלכלי אינו משופר (ראו לדוגמא האמור בסעיף 70 לבקשה לעיכוב ביצוע בע"א 2229/22) יתקשו להשיבו אם יתקבלו הערעורים (ראו והשוו: רע"א 6524/16 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , פס' 7 (29.9.2016)).

בנוסף, נתתי דעתי לכך שהפיצוי בסכום של מיליון ש"ח בגין כאב וסבל שנפסק למשיבים מתייחס אף לתקופת העתיד (ראו והשוו: ע"א 3617/11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול) נ' פלוני , פס' 4 (13.9.2011). כמו כן, נראה, מבלי לקבוע מסמרות, כי הערעורים אינם משוללים כל יסוד . בנסיבות אלה, יש להיעתר לבקשה באופן חלקי.

7.

סוף דבר : הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת במובן זה שיעוכב סכום של מיליון ש"ח מתוך כספי הפיצויים, וזאת עד להכרעה בערעורים.

אין צו להוצאות.