ע"א 2051/16 משה איטח נ. ש.פ. חברה לנאמנות ניהול ואחזקות בע"מ

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול ) ב-ת"א 745/06 מתאריך 25.01.2016 – עד להכרעה בערעור.

2.

בתמצית יצוין כי בין הצדדים לבקשה נתגלעו מחלוקות רבות, הנוגעות לבניית מבנה מסחרי (להלן:

המבנה ), ולמכירת זכויות ב מבנה זה, שהוקם על חלקת קרקע באיזור התעשייה בנשר, שבבעלותו של המבקש (להלן גם: איטח ). עניינה של הבקשה דכאן הינו בהתליית תוקף קביעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד לפיה על המבקש להעביר את הבעלות בשטח מסוים ב מבנה לידיה של המשיבה 1 (להלן גם: ש.פ. חברה לנאמנות ), וזאת מבלי שמסירת החזקה ורישום הזכויות הנ"ל הותנתה בתשלום החוב שנפסק שעל ש.פ. חברה לנאמנות לשלם ל איטח .

3.

הבקשה שלפני הוגשה תחת הכותרת "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין" ובה נטען כי ש.פ. חברה לנאמנות חבה למבקש כספים בגין הזכויות מושא הבקשה, וכי משום כך דחיית הבקשה משמעה "העמדתו מול שוקת שבורה". בתאריך 24.03.2016 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי ביחס להעברת זכויות הבעלות מושא הבקשה, וזאת עד להחלטה אחרת, וכן הוריתי למשיבה למסור את תגובתה לבקשה.

4.

בתגובתה של ש.פ. חברה לנאמנות מתאריך 28.03.2016 נטען, בין היתר, כי עיכוב ביצוע העברת הזכויות יוביל לכך שהיא עלולה להחמיץ את ההזדמנות להשכרת השטח האמור לתקופה ארוכה.

5.

לשם השלמת התמונה יצוין כי הן המבקש והן המשיבה 1 הגישו בקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי הנכבד, ובתאריך 19.03.2016 נדחתה בקשתה של ש.פ. חברה לנאמנות להורות על עיכוב ביצוע החיוב הכספי שהושת עליה בגדר פסק הדין, ובתוך כך נדחתה גם בקשתו של איטח להורות על עיכוב ביצוע העברת הזכויות מושא הבקשה דכאן, וזאת עד לתשלום חובה של ש.פ. חברה לנאמנות .

6.

בהודעות הצדדים שהוגשו בתאריך 30.03.2016 בהתאם להחלטתי בה הוריתי להם להגיב על הצעת ביניים מסוימת שהועלתה

– שני הצדדים טענו, שהחיובים עליהם הורה בית המשפט המחוזי הנכבד אינם ניתנים להפרדה בפועל. כך,

ש.פ. חברה לנאמנות גרסה כי היא איננה יכולה להפקיד בקופת בית המשפט את הכספים שנפסק כי עליה לשלם ל איטח בלי שתהיה לה בטוחה כי הזכויות ירשמו על שמה, שכן בהעדר התחייבות כאמור – היא לא תוכל לגייס מימון בנקאי לביצוע תשלום הסכום שנפסק לחובתה. בדומה, איטח טען כי בשלב זה הוא איננו יכול לרשום את הזכויות בנכס מושא הבקשה על שמה של ש.פ. חברה לנאמנות , שכן על הנכס רובץ חוב ארנונה שנפסק כי הוא מחויב בתשלומו (קביעה שאף עליה הוא משיג בגדרי הערעור שהגיש יחד עם הבקשה דכאן), ואולם לטענתו הוא איננו יכול להסדיר את החוב האמור טרם שיקבל את הכספים שנפסק שעל ש.פ. חברה לנאמנות לשלם לו.

7.

נוכח כל האמור לעיל, והעובדה שההצעה להסדר בינים לא הסתייעה, יש לחזור לשורת הדין. במסגרת זו בשלב זה החיובים שנקבעו בפסק הדין ואשר נפסק לגביהם כי הם אינם מותנים כאמור שם – בעינם עומדים. יתר על כן מאזן הנזקים היחסי – האמור בפיסקה 4 שלעיל מטה את הכף לטובת המשיבה 1 בבקשה שלפני.

הבקשה לעיכוב הביצוע –

נדחית איפוא, ועיכוב הביצוע הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מתאריך 24.03.2016 – מבוטל.