פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2194/11 - ג'
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשת:
עו"ד חיה מלול
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע מיום 20.3.2011
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
בפניי בקשה לעיכוב ביצוע תשלומן של הוצאות אישיות בסך 1,000 ש"ח אשר הוטלו על המבקשת על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ו' מרוז) ביום 20.2.2011. בהחלטה מיום 18.3.2011 דחיתי את הבקשה כיוון שהמבקשת לא פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע התשלום. בעקבות כך פנתה המבקשת היום, 20.3.2011, אל בית המשפט המחוזי, ומשבקשתה לעיכוב ביצוע נדחתה היא שבה ומבקשת מבית משפט זה לעכב את ביצוע התשלום.
דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי הגשת ערעור אין בה כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין נשוא הערעור, ועל כן נדרש בעל דין המבקש את עיכוב הביצוע להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. מקום שבו מדובר בפסק-דין בו הוטל חיוב כספי יטה בית המשפט שלא לעכב את הביצוע שכן תשלום כסף אינו יוצר, ככלל, נזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו, להוציא מקרה שבו הראה המבקש כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור (ראו: ע"א 8267/06 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' לאלו , פיסקה 6 (טרם פורסם, 29.3.2007); ע"א 10347/07 איבגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין, איזור מרכז , פיסקה 6 (טרם פורסם, 1.4.2009)). במקרה שלפנינו ההוצאות בהן חויבה המבקשת אמורות להשתלם לאוצר המדינה, ומשכך אין כל חשש כי המבקשת לא תוכל להיפרע סכום זה במידה שהערעור יתקבל (ראו ע"א 6197/00 עו"ד אביגדור פלדמן נ' שופט בית המשפט המחוזי בנצרת אהרון אמינוף (לא פורסם, 14.11.2000)). די בכך על-מנת לדחות את הבקשה, וזאת אף בלא להידרש לסיכויי הערעור.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ד באדר ב' התשע"א (20.3.2011).
ש ו פ ט ת