החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 2196/92 דוד וולפסון נ. כולל וילנא ליטא זמוש בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

אחר · תביעת זכויות במקרקעין בירושהערעור אזרחי על פסק דין בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעה לזכויות במקרקעין שירשה המערער ממורישו. המערער לא הוכיח שהחלקה הנתבעת היא החלקה שעברה למורישו, ולא הוכיח את חלקו בחלקה 151 לאחר צמצום התביעה. הערעור נדחה והמערער חויב בשכר טרחת עורך דין של 10,000 ש"ח.

העובדות

המערער תבע זכויות בשטח של כ-200 אמות המשתרע על פני שלוש חלקות. לאחר החלטת הרשמת לצרף את כל היורשים, צמצם המערער את התביעה לחלקה 151 בלבד. לא הוכח חלקו בחלקה זו, ולא הוסבר מהן ה-200 אמות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוכח כי החלקה הנתבעת היא החלקה שעברה למורישי המערער?
  2. 2.האם יש לדחות את הערעור כאשר לא הוכחה הזכות בחלקה הנתבעת לאחר צמצום התביעה?

הלכות

  1. 1

    נטל ההוכחה לכך שהחלקה הנתבעת היא החלקה שעברה למורישי התובע מוטל על התובע, וכשלונו בכך מצדיק דחיית הערעור

    ״המערער לא הצליח להוכיח שה"חלקה" אותה תבע היא החלקה שעברה למורישתו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צמצום התביעה
  • יורשים
  • שכ"ט עו"ד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 2196/92

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופטת ד' ביניש

המערער : דוד וולפסון

נגד

המשיבים : 1. כולל וילנא ליטא זמוש בירושלים

2.הנהלת כולל וילנא זמוש בירושלים

3.בן ציון בן זלמן לוין ואח'

ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי

בירושלים מיום 12.3.92 בת.א. 416/88

שניתן על ידי כבוד השופט ש. ברנר

בשם

המערער : עו"ד פליאה אלבק

בשם

המשיבים : עו"ד אברהם בארי

פסק דין

1.צר לנו שהליכי הפישור בתיק זה נכשלו ואין מנוס מלהתייחס לערעור שהוגש לנו לגופו.

2.נראה לנו שדין הערעור להידחות, בעיקרו של דבר על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.לענין זה די אם נציין שהמערער לא הצליח להוכיח שה"חלקה" אותה תבע היא החלקה שעברה למורישתו (אם היתה לה זכות באותה חלקה, דבר שלא הוכח גם הוא). כך, למשל, לא הוסבר מה הן אותן "200 האמות" שהמערער טען לזכויות בהן.

3.לפי החלטת הרשמת הנכבדה מיום 31.7.96, שומה היה על המערער לצרף לתובענה את כל היורשים של ה"משיבים" שנפטרו. בתגובה לכך עתר המערער לצמצום התביעה על ידי מחיקת המשיבים מס' 3 עד 18 מכתב התביעה, והגבלת הסעד לקבלת חלקי המשיבים מס' 1 ו2- בחלקה 151 בגוש 30069. כמו שכתבו המשיבים מס' 1-2 בתשובתם לבקשה זו, לא הוכח גם חלק זה של התביעה, הואיל ותביעתו של המערער מלכתחילה לא התייחסה אלא לשטח של "200 אמות" המשתרע על פני שלש חלקות שחלקה מס' 151 היא רק אחת מהן. די בכך, אף מבלי להתייחס לטענות האחרות של המשיבים מס' 1-2 כדי לדחות את הערעור גם כלפיהן.

הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד 10,000.- ש"ח.

ניתן היום כ באב תשנ"ח (12.8.98).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו

פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

92021960.

B02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ע"א 2364/04יאלי הרן נ. הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ זל לחלוקת פרסים להחלטה
  • בג"ץ 4588/96ישראל חרמץ נ. זלמן מרגוליסהחלטה

הלכות

  1. 1נטל ההוכחה לכך שהחלקה הנתבעת היא החלקה שעברה למורישי התובע מוטל על התובע, וכשלונו בכך מצדיק דחיית הערעור