ע"א 2364/04יאלי הרן נ. הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ זל לחלוקת פרסים ל

1.ביום 7.3.04 הוגש הערעור שבכותרת על-ידי גב' רבקה הרן וגב' אהובה וינברג, וזאת על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מיום 11.1.04. בפסק הדין האמור נדחתה תובענת המערערות שלעיל לסעד הצהרתי לפיו יש לרשום מקרקעין מסוימים על שם נאמני הקדש המקרקעין, תחת רישום הזכויות על שם ההקדש עצמו. משהלכה מערערת מס' 1 לעולמה, הוריתי לבקשת יורשיה – בניה, מר יאלי הרן ומר גדעון הרן – על רישומם כמערערים בהליך זה תחתיה (החלטתי מיום 7.11.05). במרוצת הזמן נפטרה לבית עולמה גם מערערת מס' 2. בעלה – מר יהושע וינברג – ביקש (ביום 17.8.06) כי ירשם תחתיה כמערער בהליך זה. גם לבקשה זו נעתרתי (ביום 20.8.06). החלטות אלו ניתנו במעמד צד אחד.

2.ביום 30.8.06 הוגשה לפני בקשה מטעם המשיבים לחייב את המערערים דהאידנא בהליך שבכותרת בהגשת תצהיר על-פי תקנה 38 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") או לחלופין, לחייבם בהפקדת ערבון חלופי לערבות הבנקאית בסך 25,000 ₪ אשר הופקדה ביום 22.4.04 על-ידי שתי המערערות המקוריות בהליך שבכותרת (להלן: המנוחות). המשיבים טוענו בבקשתם זו, כי בקשות המערערים הנזכרות לחילופי בעלי דין כאמור לקו בחסר, שכן, לא פרטו מהו הצורך בצירוף המערערים כבעלי דין במקומן של המנוחות לשם יישוב מלא של הסכסוך, כנדרש על-פי תקנה 38 לתקנות. לחלופין טוענים המשיבים, כי על המערערים להפקיד ערבון חלופי לערבון שהופקד על-ידי המנוחות במסגרת ההליך שבכותרת, שכן הערבון המקורי שהופקד אינו ניתן למימוש.

3.המערערים 2 ו-3 מתנגדים לבקשה. לטענתם, תכליתה של פרוצדורת החלפת בעלי דין היא להביא לכך שהצדדים לתובענה אזרחית יהיו הצדדים הנכונים והדרושים לשם דיון מלא בסוגייה שבמחלוקת. אין חשיבות לזהותו של יוזם הליך החלופין – בית המשפט או בעל הדין. המערערים מוסיפים, כי הינם יורשיה של המנוחות, אשר נכנסו בנעליהן בהתייחס לכל זכות ועניין שהיו להן. לכן הם מהווים צד נדרש וראוי לשם בירור הסכסוך נשוא ההליך דנן. ממילא יכול היה בית משפט זה להורות על חילופי בעלי הדין אף בלא שתוגש בקשה כזו מצידם, וממילא אין להתנות את צירופם כבעלי דין בהגשת תצהיר. המערערים טוענים בנוסף, כי על-פי הפרקטיקה הנהוגה בבתי המשפט, בקשות לחילופי בעלי דין מאושרות גם כשהן מוגשות ללא תצהיר. לבסוף טוענים המערערים כי אין ממש בטענות המשיבים לעניין הצורך בערבון החלופי, שכן גם אם ייפסקו הוצאות לטובת המשיבים במסגרת ההליך שבכותרת, הרי שעל פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מובטחות אלו באמצעות הערבות הבנקאית שהפקידו המנוחות.

4.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, ובשינויים המתחייבים בנסיבות העניין. על-פי תקנה 39 לתקנות, מקום שבעל דין נפטר ניתן להגיש בקשה לצירוף יורשיו של הנפטר כבעלי דין במקומו, במידת הצורך. בקשה כזו, המוגשת לא פעם במעמד צד אחד, אכן צריך שתהא מלווה בתצהיר המאשר את העובדות המצריכות את החלפת בעל הדין, ומבאר מה מעמדו של האדם המבקש לבוא במקום בעל הדין. "עוד יש לבאר בתצהיר מי הוא האדם אשר רשאי לבוא במקום בעל הדין בתור מנהל עזבון, יורש, נאמן בפשיטת רגל וכיוצא בזה" (ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי 209 (1995) וכן ע"א 2196/92 דוד וולפסון נ' כולל וילנא ליטא זמוש (לא פורסם);

ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס (לא פורסם)).

5.עיון בתיק שלפני מגלה כי לא צורף תצהיר כאמור לבקשות לחילופי בעלי דין מיום 10.10.2005 ומיום 17.8.2006.

במצב דברים זה, אכן נפל פגם בהליך חילופי בעלי הדין. בשים לב לכך שההחלטות בנדון ניתנו במעמד צד אחד, מבלי שנתבקש בעת ההיא תצהיר כאמור, אני מאפשר אפוא למערערים לתקן פגם זה תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו, על-ידי הגשת תצהיר מפורט כאמור לעיל. על יסוד התצהיר והחומר שלפני, יוחלט באשר לבקשות לחילופי בעלי דין וממילא בעניין הערבון. בשלב זה ועד להחלטה אחרת, יעוכב הטיפול בערעור.