ע"א 221/16בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ נ. רויטל שפרן

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

לאחר עיון ושמיעת הצדדים החלטנו שלא להיעתר לשני הערעורים וזאת לפי סמכותנו בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. נוסיף אך כלהלן: למעשה נסבו הטיעונים בפנינו על שניים. בממד האחריות נטען מטעם בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ (להלן תדמור) כי לא הוכחה תרמית, על פי הראיות. המשיבים (והמערערים בערעורם שלהם) טוענים כי רכיבי העוולה הוכחו, ומחזיקים בפסק הדין קמא בהקשר זה. אין אנו רואים לחלוק על בית המשפט קמא בקביעתו כי נתקיימו יסודות העוולה שבסעיף 56 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). לא נרחיב דברים בעניין שאר העילות אליהן נדרש בית המשפט, ונסתפק באימוץ דבריו. אשר לשאלת הנזק, לפנינו מצד תדמור הבקשה לתוספת ראיה שלפיה ניתן היה להקטין משמעותית ביותר את הנזק, לפי נכונות משרד החינוך בתעודת עובד ציבור להכיר בהליך לימודי שלא יכלול חובת לימודים בחו"ל על-ידי המשיבים (והמערערים בערעורם שלהם). החלטנו שלא לקבל את הראיה, כיון שניתן היה לפי הבנתנו להזמין את נציגי משרד החינוך לעדות בבית המשפט קמא גם אם לא ניתנה תעודת עובד ציבור פורמלית. זאת, אף אם לא נידרש לטענה כי נושא הקטנת הנזק לא הועלה מטעם תדמור לפני כן. ומנגד, לא שוכנענו בטענות המשיבים-המערערים בערעורם שלהם באשר לצורך להוסיף לדמי הנזק שנפסקו. בית המשפט קמא ניגש לנושא בגישה מאוזנת, ופסק תוך פירוט ראוי. נוכח זאת, איננו נעתרים לשני הערעורים, כאמור. אין צו להוצאות.