פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
2216/19
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערערים:
1. פלוני (קטין)
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל- משרד הבריאות
2. שרותי
בריאות כללית
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום
11.02.2019 בת"א 50614-12-17 שניתן על ידי כב' השופטת שלומית יעקובוביץ
בשם המערערים:
עו"ד אלי ויטנר
בשם המשיבה 1:
עו"ד עדי אדירי
בשם המשיבה 2:
עו"ד סברינה דדון בוטבול
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 50614-12-17, כב' השופטת ש' יעקובוביץ ) בגדרו נמחקה תביעת המערער 1 (להלן: הקטין ) בגין "חיים בעוולה" מחמת היעדר עילה, ונדחתה תביעת המערערים 3-2, הורי הקטין, בעילת "הולדה בעוולה" מחמת התיישנות.
1.
המערערים הגישו תביעתם ביום 25.12.17, ובה טענו כי עקב רשלנות המשיבות במעקב ההיריון, נולד הקטין ביום 25.6.05 כשהוא סובל מן המחלה תלסמיה מיג'ור. לאחר הגשת כתב התביעה הגישו המשיבות בקשות לסילוק התביעה על הסף. בבקשות נטען כי עילת התביעה של הקטין בוטלה בע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012), ומשתביעת הוריו התיישנה ביום 25.6.12, שבע שנים לאחר לידתו, חלה בעניינו הוראת המעבר שנקבעה ברע"א 7490/14
שירותי בריאות כללית נ' פלונית
(28.12.2014). לפי הוראה זו, המועד האחרון להגשת תביעת הקטין הוא 28.8.15, שחלף כבר.
בתגובה לכך טענו המערערים כי יש להחיל בעניינם את ההלכה שנפסקה ברע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (28.8.2016), לפיה כאשר תביעת ההורים התיישנה בתקופה שלאחר יום 28.5.13 ולפני יום 28.8.15, יקבל היילוד הארכה כך שיוכל להגיש את תביעתו עד לתאריך 21.12.17. המערערים סבורים כי הלכה זו רלוונטית למקרה שלהם משני טעמים. ראשית, לטענתם נודע להם כי מחלת הקטין גורמת לנזק משמעותי המצדיק תביעה בעילת "הולדה בעוולה", לכל המוקדם ביום 31.5.06 שבו נשקלה לראשונה האפשרות לתת לקטין עירוי דם באופן קבוע. על-כן, בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, תביעתם התיישנה רק ביום 31.5.13. שנית, לשיטתם – גם אם לא תתקבל הטענה הראשונה – מעקרון השוויון מתחייב כי ההארכה שניתנה ב עניין מכבי תינתן גם ליילוד שתביעת הוריו התיישנה קודם לתאריך 28.5.13.
2.
בית המשפט המחוזי מצא כאמור לקבל את הבקשות לסילוק על הסף. באשר לטענת השוויון, זו נדחתה לאחר שצוין כי ברע"א 398/18 מדינת ישראל נ' פלוני (15.3.2018) קבע בית משפט זה, באופן ברור ומפורש, כי אין להחיל את ההלכה שנפסקה ב עניין מכבי על קבוצות הורים נוספות מעבר לקבוצת ההורים שתביעותיהם התיישנו בתקופה שבין 28.5.13 לבין 28.8.15. ביחס לטענה בדבר מועד הגילוי המאוחר של חומרת המחלה, צוין ראשית כי טענה זו לא נזכרה בכתב התביעה, שבו דווקא נטען כי הקטין סבל מנזקים שונים "מאז לידתו". עוד נקבע כי מהתיעוד הרפואי שצורף בתגובה לבקשה, עולה כי ניתן היה ללמוד על חומרת המחלה כבר בחודשי חייו הראשונים של הקטין. כך גם בשים לב לחוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה, בה תוארה המחלה כקשה ומשמעותית. על רקע זה, בין היתר, נקבע כי המערערים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח מועד התיישנות מאוחר יותר לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות.
3.
בערעור זה חוזרים המערערים, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלו בערכאה קמא. לאחר שעיינו בכתובים ושמענו את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, באנו לכלל מסקנה כי אין להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לא מצאנו כי נפלה בפסק הדין טעות בעובדה, במשפט או בקשר ביניהם, המצדיקה את התערבותנו. משכך, הערעור נדחה בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות על ערעור זה. יוער כי תוצאה זו של סגירת שערי בית המשפט בפני המערערים, איננה קלה. יחד עם זאת, משנפסק אשר נפסק ברע"א 398/18 הנזכר לעיל, מן הטעמים שפורטו שם; ומשלא הוכח כי מוצדק לחשב במקרה זה את מועד התיישנות התביעה באופן אחר מהדרך המקובלת לפי החריגים – זוהי התוצאה המתבקשת.
4.
הערעור נדחה. לנוכח נסיבות המקרה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ח' באלול התשפ"א (16.8.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט