ע"א 2216/19 פלוני נ. מדינת ישראל- משרד הבריאות

בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ש"ח שהושת על המבקשים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' יעקובוביץ ) בת"א 50614-12-17 מיום 11.2.2019, וזאת עד להכרעה בערעורם.

1.

המבקשים הגישו תביעה בטענה לרשלנות במעקב ההיריון, שהביאה לידי לידתו של המבקש 1 כשהוא סובל ממחלת תלסמיה מיג'ור. בקשות שהגישו המשיבות לסילוק התביעה על הסף התקבלו ובית המשפט המחוזי הורה על מחיקת תביעת היילוד מחמת העדר עילה ועל דחיית תביעת ההורים מחמת התיישנות. בעת דחיית התביעה, הורה בית המשפט המחוזי על חיוב המבקשים בהוצאות כאמור לעיל. המבקשים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור ועמו את הבקשה שלפניי.

2.

בבקשתם טענו המבקשים כי נוסף על החיוב בהוצאות עליהם לשאת בעלויות כספיות נוספות בשל ההליך המשפטי, לרבות יתרת אגרה שטרם שולמה והפקדת עירבון. המבקשים טענו כי הם אינם עובדים ונמצאים בחובות וכי תשלום ההוצאות, יחד עם העלויות הנוספות, ידרוש מהם ללוות כספים בריבית גבוהה או אף למכור את בית המשפחה. על כן, לשיטתם, מאזן הנוחות נוטה לטובתם. כן טענו המבקשים כי סיכויי הערעור גבוהים. לטענתם, עקרון השוויון מחייב כי תינתן להם ארכה נוספת לתקופת ההתיישנות בעילה הזמנית של "חיים בעוולה" ללא תלות במועד בו התיישנה תביעת ההורים. עוד נטען כי לא ניתן למבקשים יומם בבית המשפט מאחר שלא נדונו הסוגיות הראייתיות שעולות מתביעתם.

3.

המשיבה 2, שירותי בריאות כללית, טענה כי יש לדחות את הבקשה שכן על פי הדין הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים, וזאת ביתר שאת כאשר מדובר בחיוב כספי ובפרט בעת עסיקנן בתשלום הוצאות משפט. המשיבה 2 הוסיפה וטענה כי המבקשים לא הוכיחו כי יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו וכי סיכויי הערעור קלושים לאור הלכותיו של בית משפט זה בנושא הנדון.

4.

המשיבה 1 הצטרפה לאמור בתגובת המשיבה 2.

5.

לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, ובתגובות לה, סבורני כי דין הבקשה להידחות. כידוע, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין נושא הערעור ועל המבקש את עיכוב הביצוע להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו , כאשר למאזן הנוחות ניתן משקל הבכורה ( ראו, למשל, ע"א 6149/18 קורש נ' הכונס הרשמי (15.11.2018) ). משעסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי, כבענייננו, הנטל המוטל על המבקשים הוא כבד מהרגיל, שכן מימוש של פסק דין כספי הוא בדרך כלל הפיך במתכונת של השבה , וזאת אף ביתר שאת בכל הנוגע לעיכוב ביצוע של תשלום הוצאות משפט (ע"א 7419/13 חג'ג' נ' מגן דוד אדום בישראל (3.11.2013); ע"א 7453/18 עמאר נ' מזרחי (6.11.2018)).

6.

איני מקל ראש בקשיים הכלכליים של המבקשים. עם זאת, בהתחשב בכלל לפיו אין לעכב תשלום הוצאות, בסכום ההוצאות שנפסקו, ובעובדה כי אם יתקבל ערעורם, לא יתקשו המבקשים להיפרע מידי המשיבות – מדינת ישראל ושירותי בריאות כללית , איני סבור כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם באופן המצדיק הענות לבקשה. בנסיבות אלה, מצאתי לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור.

7.

יוער, כי זוהי אינה המסגרת לטענות המבקשים ביחס לתשלום האגרה והפקדת העירבון וכי בקשות בעניינים אלו מטופלות על פי דין בערוצים אחרים. מעיון בתיק עולה כי המבקשים אכן פועלים בערוצים אלו, והגישו בקשה לפטור מעירבון שטרם הוכרעה.

8.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.