ע"א 2263/00 דרור רפאלה חיה רונית נ. מנכ''ל קופ''ח מאוחדת

מתקנת

1.ביום 1.6.00 נתתי את החלטתי בבקשת המבקשת לפטור מאגרה וערבון. החלטתי זו ניתנה בחלוף למעלה מחמישה עשר יום מאז הומצאה לבית המשפט תגובת המשיבים לבקשה. הואיל ובמהלך תקופה זו הגיעה לבית המשפט הודעה מאת המשיבה סברתי, כי בכך מיצתה המבקשת את זכות התגובה שלה (בהתאם להחלטתי מיום 13.4.00). מסתבר, כי לא כך הדבר וביום 5.6.00 הונחה על שולחני תגובת המבקשת. קראתי בעיון תגובה זו (המשתרעת על למעלה משלושים עמודים הכתובים בכתב יד) ושבתי ושקלתי את הבקשה בהתחשב באמור בתגובה.

2.חלקים ניכרים מן התגובה חורגים מתחומה של הסוגייה שבפני - היינו חיובה של המבקשת בתשלום אגרה או בהפקדת ערבון, או הפטרתה מהם. כך מעלה המבקשת השגות אודות עצם החיוב באגרה, אודות מעמדם של משיבים בבקשה לפטור מערבון, אודות השיקולים הרלוונטיים בבקשה לפטור מערבון, אודות סמכותה של ערכאה ראשונה למחוק כתבי טענות ועוד. בטיעוניה המתייחסים לגופו של עניין טוענת המבקשת, כי אין מקום להסב לה הוצאות וטרחה הנובעים משיעבוד נכסיה לשם קיום מערכת הממומנת מכספי הציבור. וכי אין היא מוכנה, כי המשיבים, שגרמו לה עוול, לטענתה, יהנו מנכסיה, אם תפסיד בדינה ותחוייב בהוצאות.

3.לאחר עיון מדוקדק בטענותיה של המבקשת בתגובתה, לא מצאתי מקום לשנות את תוצאת החלטתי מיום 1.6.00. המבקשת, ככל בעל דין המגיש ערעור, מחוייבת לשלם אגרה ולערוב להוצאותיהם של המשיבים. כך קובע הדין (תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987- ותקנות 427-433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). התנאים למתן פטור (מלא או חלקי) מחיובים אלה נקבעו ונדונו לא פעם בפסיקה (וראו, לדוגמא: בש"א 329/90

אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383; רע"א 1910/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר , לא פורסם). המבקשת אינה עומדת בהם. לרשות המבקשת נכסים וסביבה מצויים קרובי משפחה המסייעים לה כספית. העובדה שהמבקשת סבורה כי המשיבים אינם ראויים להבטחת הוצאותיהם אינה רלוונטית לעניין זה.

אי לכך, החלטתי מיום 1.6.00 בעינה עומדת. מניין הימים לתשלום האגרה ולהפקדת הערבון יחל ממועד המצאתה של החלטתי הנוכחית.