ע"א 232/10 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ. המפקח על הבנקים - בנק י

1.

עניינו של ההליך הינו ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית הדין לחוזים אחידים בו הורה על ביטול ושינוי סעיפים בחוזה אחיד של המערער, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. פסק הדין ניתן ביום 19.9.2012, והמבקשת, אשר אינה נמנית עם בעלי הדין בהליך שבכותרת, עותרת בפניי לעיין בתיק בית המשפט.

מבקשת העיון טוענת כי בשנת 2000 חתמה על שני חוזי הלוואה אחידים הזהים לחוזה האחיד נשוא פסק הדין ותקופת ההחזר שנקבעה בהם היא עשרים שנה. לטענתה לצורך הליך שהיא מנהלת בהקשר זה יש לה צורך לעיין בתיק ובין היתר בהסכמות אליהן הגיעו הצדדים בגדר ההליך וכן בנוסח הסופי של החוזה האחיד המצוי בתיק, וזאת על מנת "לבדוק ולתבוע את מלוא זכויותיה לפי פסק הדין המכריע של בית משפט נכבד זה".

2.

המשיב, בנק ישראל - המפקח על הבנקים, הודיע כי אין לו התנגדות למבוקש ואילו המערער מתנגד לעיונה של מבקשת העיון בתיק. לטענתו מדובר בבקשה סתמית המחסירה פרטים ותכליתה אינה ברורה. המערער מוסיף כי לאחר שפתח בהליכים למימוש משכנתה נגד מבקשת העיון ובתה משאלו פגרו בתשלומי ההלוואה, הגישו השתיים נגדו הליכים רבים שנועדו לעכב את הליכי המימוש ואלו נדחו כולם, וכי ההליך הנוסף אשר לשם ניהולו טוענת מבקשת העיון כי נדרש עיונה בתיק זה הינו הליך נזיקי שהינו הליך סרק וממילא במסמכים המצויים בתיק אין כדי לסייע לה "'בהוכחת' טענותיה ההזויות", והיא אכן לא הבהירה בבקשתה כיצד יהיה במסמכים שבתיק לסייע בידה להוכחת טענותיה. לבסוף מדגיש המערער כי כל המידע הנחוץ למבקשת העיון מצוי בפסקי הדין של בית הדין לחוזים אחידים ושל בית משפט זה, וכי החוזים האחידים המתוקנים אף עומדים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הבנק.

ידיד בית המשפט, איגוד הבנקים, מצטרף לעמדה זו בהדגישו כי המידע הרלבנטי אכן עומד לעיון הציבור. כן מציין איגוד הבנקים כי כתבי הטענות שהגיש התייחסו לשאלות עקרוניות ולא לסכסוך קונקרטי ואין כל מקום לחשוף את מבקשת העיון למסמכים אלו אשר אין להם נגיעה לעניינה שלה.

3.

לאחר שעיינתי בתיק ובטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית-משפט של מי שאינו בעל-דין, מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), תשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). תקנה 4(א) קובעת כי:

"כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין".

תקנה 4(ד) לתקנות מפרטת את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר הנדון, וקובעת כי:

"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות. תקנות אלו, כך נפסק, מתוות מסלול תלת שלבי לבחינה של בקשה לעיון:

(א) האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש? ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה -

(ב) האם העיון מוצדק? בהקשר זה נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות עיון נוכח עיקרון פומביות הדיון. לפיכך, הנטל הוא על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו בהתקיים טעם כבד-משקל המונע את העיון. עם זאת, כמו כל זכות, גם זכות העיון אינה מוחלטת ולעתים יש מקום להגבילה בשל אינטרסים נוגדים (כגון הזכות לפרטיות של בעלי הדין והגנה על סודות מסחריים), וההכרעה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות של כל הנוגעים בדבר - מבקש העיון, בעלי הדין, והאינטרס הציבורי. כאשר לאחר איזון נקבע כי קיימת הצדקה עקרונית לאפשר את העיון -

(ג) כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים הנוגדים? במסגרת זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5) 385, 393-394 (2005)).

4.

יישום אמות המידה האמורות בנסיבות המקרה דנן מוביל למסקנה כי יש להיעתר לבקשת העיון.

ההליך התנהל בדלתיים פתוחות והצדדים לא הצביעו על מניעה שבדין לעיון המבוקש. כמו כן, מבקשת העיון הרימה את נטל ההנמקה המוטל עליה, שהינו כאמור נטל קל יחסית נוכח מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון (ראו בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים , פסקאות 25-26 (8.10.2009)), בציינה כי העיון נדרש לה על מנת לבחון מסמכים בתיק לצורך הליך אותו היא מנהלת בין היתר נגד המערער. עיינתי בחומר שבתיק ומצאתי כי ההליך עורר שאלות משפטיות - עקרוניות וכי אין בו מסמכים העשויים לפגוע בפרטיותו של מאן דהוא, וכי המערער ואיגוד הבנקים לא הרימו את הנטל לשכנע כי קיים טעם כבד משקל המצדיק למנוע את העיון המבוקש. יובהר בהקשר זה כי טענת המערער לפיה מבקשת העיון נוקטת נגדו בהליכים טורדניים או כי אין במסמכים שבתיק כדי לסייע בידה לצורך ההליך אותו היא מנהלת אינה מצדיקה כשלעצמה למנוע ממנה לעיין בתיק ולבחון באופן עצמאי האמנם יש בו כדי לסייע בידה בגדר אותו הליך. גם הטענה לפיה המסמכים הרלבנטיים מצויים ממילא באתר האינטרנט של המערער אינה מצדיקה למנוע עיון בתיק. אדרבא. היא מעידה כי אין מדובר במסמכים חסויים אשר יש לאסור את העיון המבוקש בהם. לבסוף, טענת איגוד הבנקים לפיה העלה בהליך טענות עקרוניות אשר אין להן נגיעה לעניינה של המבקשת גם בה אין כדי למנוע את העיון בתיק, וזאת נוכח עקרון פומביות הדיון עליו עמדתי לעיל.

אשר על כן, ניתן בזאת היתר לעיון ולצילום של תיק בית-המשפט בהליך שבכותרת. העיון ייעשה במזכירות בית-המשפט לפי הנוהל המקובל ובתיאום מראש. אין צו להוצאות.