ע"א 2344/15 רובין צביה הלן נ. יעקב נחמיאס

לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופט א'

רונן ), מיום 22.2.2015 בת"א 4504-01-14, לפיה נדחתה בקשת המערערות כי בית המשפט יפסול את עצמו מלדון בעניינן.

1.

הרקע לסכסוך שנתגלע בין בעלי הדין הוא עבודות שיפוץ שנעשו על ידי המערערות בדירה הממוקמת מתחת לדירתם של המשיבים בבית משותף. המערערות הגישו תביעה כספית נגד המשיבים בגין נזקים שהמשיבים גרמו להם, לטענתן, ואילו המשיבים הגישו תביעה שכנגד בגין הפגיעה בשמם הטוב העולה לכדי לשון הרע, לטענתם. בית המשפט קיים שתי ישיבות קדם משפט, במהלכן העלה הצעות למתווה של הסדר שנדחו, ולכן התיק נקבע לשמיעת ראיות. המערערות ביקשו כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינן על יסוד ההצעות שהעלה במהלך הדיונים. במסגרת הבקשה עתרו המערערות לתקן את פרוטוקול ישיבות קדם המשפט.

2.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי כמקובל, במהלך ישיבות קדם המשפט העלה הצעות וניסה להביא את בעלי הדין להסכמות, בין היתר, בשים לב לסכומים השנויים במחלוקת. ואולם, כך קבע, אין כל יסוד לחשש כי דעתו נעולה, שכן לבית המשפט עומדת הזכות, ולעתים אף החובה, להביע דעתו, בזהירות, בנוגע להליך הנדון לפניו. בית המשפט קבע כי כך נעשה גם במקרה שלפניו. בית המשפט הוסיף כי על בא-כוח המערערות להבהיר את עמדתו בנוגע לבקשה לתיקון הפרוטוקול שהוגשה על ידי בעלות הדין בעצמן. נקבע, כי ככל שיודיע כי הוא עומד על הבקשה, תועבר הבקשה לתגובת המשיבים. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

3.

לטענת המערערות קם חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט, לאור התבטאויותיו בישיבות קדם המשפט. לטענתן, בית המשפט נהג בסלחנות כלפי מעשי האלימות של המשיבים והוצאת הדיבה על ידם. כך, בישיבת קדם המשפט הראשונה הציע בית המשפט כי כל צד ילך לדרכו ללא חיוב כספי וללא פסיקת הוצאות. הצעה זו נדחתה אך הדברים לא נרשמו בפרוטוקול; בישיבת קדם המשפט השנייה אמר בית המשפט כי הוא קובע מה ייכנס לפרוטוקול. לדברי המערערות, בעקבות סרטון שהציגו הציע בית המשפט כי בעלי הדין יסמיכו אותו לפסוק על דרך הפשרה, וכי הוא יחליט בעניין תוך 20 דקות. לטענת המערערות, בית המשפט הוסיף כי מדובר בתיק שמתאים יותר לבית משפט לתביעות קטנות. המערערות מציינות כי ביקשו לתקן את פרוטוקולי הישיבות אך בית המשפט דחה את בקשתן. לדברי המערערות, מדובר בחשש ממשי למשוא פנים לאור סינון רוב ההתרחשות בדיונים, ולדעתן, די בכך כדי לפסול את בית המשפט. בנוסף, משיגות המערערות על אמירתו של בית המשפט כי רק הוא קובע מה ייכנס לפרוטוקול, על סינון רוב הדברים שנאמרו, וכן, על האמירה שלפיה התיק ראוי היה להתברר בבית משפט לתביעות קטנות וכי הוא יחליט בעניין תוך 20 דקות על יסוד החומר הקיים. למערערות אין ספק כי בית המשפט חרץ את הדין והן חוששות כי לא ייעשה משפט צדק. לפיכך מבקשות המערערות לקבל את הערעור ולעכב את ההליכים עד להכרעה בעניין.

4.

דין הערעור להידחות. המערערות לא העלו כל עילה המצדיקה לפסול את בית המשפט מלדון בעניינן. העובדה שבית המשפט הציע הצעות לסיום הסכסוך אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות. סמכותו הטבועה של בית המשפט היא לנהל את הדיון ולהציע הצעות, לרבות הצעות פשרה לסיום המחלוקת שלפניו, מתוך רצון לחסוך במשאבים של בעלי הדין ובזמנו של בית המשפט. בדומה, רשאי בית המשפט להציע לתובע לשקול חזרה מתביעה ולומר לנתבע כי ראוי שישקול הסכמה לקבלתה של התביעה נגדו (ע"א 3324/14

גפטר נ' ד"ר טוגנדרייך דניאל (8.6.2014)). זאת ועוד, כבר נפסק בעבר כי ניהול יעיל של הליכים משפטיים על ידי שופט מביא אותו, ולפעמים מחייב אותו, להביע דעה בזהירות ובמתינות לגבי ההליך שהתלוי לפניו, לעתים אף בשלב מוקדם של ההליך (השוו: ע"א 8015/14 חכמון נ' הבינלאומי ליסינג בע"מ

(28.12.2014)). ואכן, הלכה פסוקה היא כי ניסיון בית המשפט להביא את בעלי הדין לידי הסכמה שתסיים את ההליך, אינה מצביעה על גיבוש דעתו המוגמרת באותו עניין (יגאל מרזל

דיני פסלות שופט 180-178 (2006)), ולכן יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו (ע"א 4755/14 סעידי נ' בוסתן הדרום בע"מ

(15.8.2014)).

5.

במקרה שלפניי, העלה בית המשפט הצעות וניסה להביא את בעלי הדין להסכמות שיובילו לסיום הסכסוך. משנדחו ההצעות נתן בית המשפט הוראות לגבי המשך ההליך. בנסיבות העניין, אין לראות בהתבטאויות בית המשפט משום חריצת דעה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע, ומשכך, דין הערעור להידחות. ממילא מתיירת הבקשה לעיכוב ההליכים. אשר לבקשה לתיקון הפרוטוקול – בית המשפט התווה את דרך ההתייחסות לבקשה וכך יש לפעול.

הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.