ע"א 2389/13 יוסף מרגיה נ. גורג נאסר חכים

השופטת א' חיות:

מטיעוני הצדדים היום התברר כי החייב (המשיב 1) לא שילם את הסך של 200,000 ש"ח שאותו קבע בית המשפט קמא כתנאי להפטר, וזאת למרות שחלפו קרוב לשנתיים מאז ניתן פסק-הדין בעניין זה.

עוד למדנו היום מפי הנאמן, המשיב 3, כי החייב על דעת עצמו חדל לשלם את התשלומים החודשיים לאחר שניתן פסק-הדין נושא הערעור ונדרשה בקשה שהגיש הנאמן לבית המשפט קמא על מנת לחייבו לשלם את הסכום שבפיגור וגם עתה הוא אינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם ומפגר בהם. בנסיבות אלה אנו מורים, בהסכמת המערער, הנאמן והכונס הרשמי כי הדיון בעניינו של החייב יוחזר אל בית המשפט קמא על מנת שידון ויחליט מהן ההשלכות לאי-תשלום הסכום שבו הותנה ההפטר עד עצם היום הזה, הגם שלא נקצב מועד לתשלום, ונראה לנו כי פרק הזמן הממושך שחלף מאז וכן התנהלותו הבעייתית של החייב במהלך אותה תקופה מן הראוי כי ייזקפו לחובתו. כמו כן, מן הראוי כי בית המשפט ישוב וישקול את הסכום שבו יותנה ההפטר, ככל שיסבור כי יש עדיין מקום להפטר המותנה בתשלום, וזאת לאחר שיבחן את מלוא הנתונים הרלוונטיים לקביעת הסכום ובין היתר יבחן את שווי הנכס הנוגע לעניין והזכויות שהוקנו לחייב בו על פי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי (המר' 85/88, תביעה מס' ע'-64) מיום 10.6.1988, בין היתר, בהינתן העובדה כי החייב ואשתו אינם מתגוררים עוד בנכס ויתכן כי לעניין זה מוטב לקבל חוות-דעת שמאית עדכנית טרם קביעת הסכום.

אין צו להוצאות.