ע"א 2389/13 יוסף מרגיה נ. גורג נאסר חכים

הערעור שבכותרת נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת ליתן למשיב 1 – החייב בהליך פשיטת רגל – הפטר, זאת בכפוף לתשלום סכום נוסף לקופת הפש"ר, בסך של 200,000 ₪. המערער – אחד הנושים – משיג על ההחלטה הזו. עם הגשת הערעור נקבע כי על המערער להפקיד עירבון בסך של 20,000 ₪. המערער הגיש בקשה להמיר את העירבון בערובה אחרת. בקשה זו היא המונחת לפניי.

המערער אינו טוען בבקשתו לחוסר יכולת כלכלית – וודאי אינו מוכיח זאת – אלא עמדתו היא שניתן להסתפק בהמחאת זכותו לקבלת דיווידנד מקופת פשיטת הרגל. עוד טוען המערער כי בנסיבות שנוצרו, ובהינתן שהוא נושה של החייב בסכום גדול, מן הצדק לפטור אותו מן החובה להפקיד כספים בהליך הערעור. המשיבים מתנגדים לבקשה, ומציינים בין היתר כי לא זו בלבד שהחייב טרם השלים את התשלום הדרוש לשם קבלת הפטר, אלא שהסכום המצוי בקופת הפש"ר לא מיועד רק לחלוקת דיווידנד לנושים, ולכן בכל מקרה חלקו של המערער אינו כפי הנטען בבקשתו, והוא נמוך יותר מסכום העירבון שנקבע.

אין בידי להיעתר לבקשה.

בעל-דין המגיש ערעור נדרש להפקיד עירבון במזומן או בערבות בנקאית. במקרים מסוימים קיימת אפשרות להמיר את העירבון בהודעה המאפשרת קיזוז של ההוצאות – ככל שתפסקנה – מחוב של המשיב כלפי המערער. אולם, אפשרות חריגה זו מתייחדת למקרים שבהם קיים חוב שאינו שנוי במחלוקת או ודאי על פניו, שאז אפשר לקבוע כי אפשרות הקיזוז מהווה חלופת עירבון שוות ערך . בענייננו, אין בידי לקבוע בשלב זה שקיימת חלופה וודאית ושוות-ערך, זאת הן בשים לב לכך שההפטר אינו בבחינת נושא גמור וחלוט, הן בשים לב לשאלת סכום הדיווידנד המגיע למערער – שאלה שכמובן אין זה המקום להיכנס אליה.

לפיכך, הבקשה נדחית. אציין כי העירבון שנקבע (20,000 ₪) אינו על הצד הגבוה בהליכי ערעור בבית משפט זה. העירבון יופקד אפוא תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.