פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
10217/16 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המערער:
ב.ת.ב-בניני תעשיה באר שבע בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
רפאל ג'ינר
2. גיורא רובננקו ,עו"ד
3. כונס הנכסים הרשמי
בקשה למתן ערובה אחרת ולהפחתת עירבון
החלטה
בית המשפט של פשיטת רגל נעתר לבקשת המשיב 1 (להלן: החייב ) והורה על הסרת עיקולים אשר הוטלו על זכויותיו לקבלת כספי פיצויים בגין נזקי גוף. בנוסף, דחה בית המשפט של פשיטת רגל בקשה להורות על העמדתו של החייב לדין פלילי. במסגרת הערעור שבכותרת משיגה המערערת, נושה של החייב, על החלטות אלה.
המזכירה הראשית העמידה של העירבון בערעור על סכום של 30,000 ש"ח. בגדר הבקשה שלפניי עותרת המערערת להמיר את העירבון בערובה אחרת, ככל שהדבר נוגע לחייב, ולהפחית במידה ניכרת את העירבון אשר יופקד להבטחת הוצאותיהם של שני המשיבים הנוספים. המערערת אינה טוענת להיעדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון שנקבע. תחת זאת, הבקשה מתמקדת בקושי הקיים, כך על פי הנטען, בחיובו של נושה בהליך פשיטת רגל להפקיד עירבון במסגרת ערעור אותו הוא מגיש ואשר יש בו כדי לסייע לכלל נושי החייב. כך, מן הטעם שבדרישה להפקדת עירבון יש כדי להעמיק את התמריץ של נושים, הקיים ממילא, שלא להיות מעורבים בהליך פשיטת הרגל.
בחנתי בקפידה את טענות הצדדים ואין בידי להיעתר לבקשה.
כידוע, ה חובה של בעל דין להפקיד עירבון בגדרו של הליך ערעורי נועדה להבטיח קיומו של מקור מהיר, זמין ויעיל לגביית הוצאות הנפסקות לטובת המשיבים בהליך, וזאת ללא צורך בפעולות ובהתדיינויות נוספות (למשל , בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה
(16.7.2009) ). למעט חריגים בודדים, חובה זו חלה ללא קשר לזהותו של יוזם ההליך. ואכן, בית משפט זה נוהג, כדבר שבשגרה, לחייב מערערים שהם נושים בהליכי חדלות פירעון להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיבים, וזאת אלא אם הם מוכיחים כי מתקיימים התנאים למתן פטור מעירבון ובראשם היעדר יכולת כלכלית (למשל, ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן (13.12.2012); ע"א 747/13 וינמן נ' דלק נדלן בע"מ
(2.4.2013)). אדרבא, גם כאשר יוזם ההליך הוא בעל תפקיד המייצג את האינטרס של כלל הנושים - כגון נאמן או מפרק - קמה חובה להפקדת עירבון (למשל, ע"א 10120/07 אורי נ' כץ , פיסקה 9 (22.9.2008); רע"א 8887/16 עו"ד גיל אפרתי, כונס נכסים נ' יזדי (17.11.2016)). ברי איפוא, כי עצם היותה של המערערת נושה של חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל אינו מהווה "נוסחת קסם" המצדיקה, מיניה וביה, להימנע מהחלת הכלל הרגיל בדבר חובת הפקדת עירבון בסכום ההולם את נסיבות העניין.
ככל שיש בערעור כדי להיטיב עם כלל הנושים, כפי טענת המערערת, מתבקש היה כי המערערת תפנה לנאמן (המשיב 2) ותבקש שכספי העירבון יופקדו מתוך קופת פשיטת הרגל. ודוק: הנאמן, האמון על האינטרסים של כלל הנושים, נדרש לשקול את יחסי הסיכוי-סיכון ולהחליט האם התועלת האפשרית אשר גלומה בערעור לקופת פשיטת הערעור מצדיקה "לסכן" כספים מתוך הקופה על ידי הפקדתם כעירבון. ככל שהנאמן מגיע למסקנה כי התשובה לכך בשלילה, נקודת המוצא צריכה להיות כי נושה בודד המעוניין לקדם את הערעור יידרש לשאת בעצמו בסיכונים הכרוכים בכך ולהפקיד את העירבון (השוו, רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני , פיסקה 13 (2.9.2009)).
זאת ואף זאת: אין מקום להיעתר לבקשה להמרת העירבון, ככל שהוא נוגע לחייב, במתן "הודעת קיזוז" מסכום תביעת החוב שאושרה למערערת בהליך פשיטת הרגל. כך, שכן החלופה המוצעת אינה שוות ערך להפקדת עירבון במזומן, ולוּ
מן הטעם שבשלב זה לא ניתן לדעת מהו סכום הדיבידנד אשר ישולם למערערת בסופו של יום (ראו למשל, ע"א 2389/13 מרגיה נ' חכים (1.5.2013)). אציין במאמר מוסגר, שלא נעלם מעיניי כי עלולה להתעורר שאלה לגבי זהות הגורם הזכאי להוצאות שייפסקו לטובת החייב, ככל שייפסקו - האם החייב עצמו או שמא הנאמן (בהיות נכסי פושט הרגל מוקנים לו). זמנה של שאלה זו יגיע בבוא העת, ככל שיהיה בכך צורך, ואולם בשלב הנוכחי נדרשת המערערת להבטיח את הוצאות כלל המשיבים, לרבות החייב, באמצעות הפקדת עירבון בהתאם להוראות הדין.
חרף האמור לעיל, בשים לב למכלול נסיבות העניין - ובהן עמדות המשיבים 3-2 (המשיב 2 הודיע לא יעמוד על פסיקת הוצאות לטובתו ואילו המשיב 3 הודיע כי אינו מתנגד להפחתת גובה עירבון); ושוויו הנמוך של ההליך, ככל שהוא נוגע לכספי הפיצויים - דומני כי ניתן להפחית במידה מסוימת את גובה העירבון ולהעמידו על סכום של 17,500 ש"ח. עירבון בסכום זה יופקד עד ליום 15.5.2017, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.
מיד לאחר הפקדת העירבון יועבר התיק ליומן בית המשפט לשם קביעת מועד דיון. תשומת לב היומן לאמור בסיפא של החלטת כב' השופטת א' חיות מיום 17.1.2017.
ניתנה היום, כ"ז
בניסן התשע"ז (23.4.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם