רע"א 8887/16 עו"ד גיל אפרתי, כונס נכסים נ. אורנה יזדי

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 34090-03-15 (השופטת ג' כנפי-שטייניץ ) מיום 19.10.2016, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטות הקודמות בבקשות למתן סעד זמני.

רקע

2.משיב 1 נטל הלוואות בסך של כמיליון ₪ מהמשיב 3. לשם הבטחת חלק מהלוואות אלה, מושכנו זכויותיהם של המשיבים 2-1 בדירת מגוריהם לטובת המשיב 3; כמו כן, משיב 1 נתן שיקים על-שמה של משיבה 2, לטובת המשיב 3. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים. אציין, בתמצית, את הרלבנטיים שבהם.

3.המבקש מייצג את המשיב 3 בשלושה הליכים. ביום 10.4.2014 הגיש המשיב 3 בקשה למימוש משכונים על-שמו בדירת המשיבים 2-1, במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 03-160-84-14-3, וביום 2.11.2014 מונה המבקש לכונס הנכסים על זכויות המשיבים 2-1 בדירה.

4.ביום 15.3.2015 הגישה המשיבה 1 תובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 34090-03-15), בגדרה ביקשה להצהיר כי המשכונים שנרשמו על שמו של משיב 3 בטלים, וכן ליתן צו מניעה זמני, האוסר על משיב 3 ועל המבקש או מי מטעמם, לנקוט כל פעולה למימוש זכויותיה בדירה ולפינויה, בגין המשכונים (להלן: התובענה ). בית המשפט המחוזי הורה בהחלטתו מיום 19.3.2015, כי עד להחלטה בבקשה גופה, ינתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב 3 לפנות את המשיבה 2 מהדירה. ביום 26.4.2015 התקיים דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני, בו הסכים המבקש למתן הסעד הזמני שהתבקש עד להכרעה בתובענה, וציין כי אין בכך כדי למנוע הגשת בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין, משום שהבקשה למתן סעד זמני נוגעת לחלקה של משיבה 1 בדירה בלבד.

5.בבקשתו ציין המבקש כי בין לבין, נושה נוסף, אהרן קליינמן (להלן: אהרן ), הגיש בקשה למימוש משכונות שנרשמו לטובתו על זכויות המשיבים 2-1 בדירה בתיק הוצאה לפועל 523371-07-16, ביום 25.7.2016. נוסף לכך, בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' קסלסי ) קבע בפסק דין בת"א 2238-06-14 מיום 31.7.2016, כי המשיבה 1 תחוב בשיקים שהוגשו לפרעון בלשכת הוצאה לפועל בתיק מספר 03-15769-14-4, שניתנו על-ידי המשיב 2 לטובת המשיב 3, ונחתמו על-ידה.

6.על רקע דברים אלה, הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 20.9.2016, במסגרתה התבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטותיו בעניין הסעד הזמני מיום 19.3.2015 ומיום 26.4.2015; ולקבוע כי מחמת שינוי נסיבות, יש לתחום את תחולתו של צו המניעה הזמני אך ורק בנוגע למשכונים נשוא התובענה, ולקבוע גם כי אין בצו הזמני כדי למנוע מהמבקש לפעול למימוש הדירה. בהחלטתו מיום 19.10.2016, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה ממספר נימוקים, אשר עו"ד אפרתי משיג על כולם. אחד הנימוקים הוא, כי דיוני ההוכחות בתובענה קבועים ליום 16.11.2016, ובנסיבות אלה, כאשר ההליך המשפטי נשוא התובענה נמצא בשלב מתקדם, אין מקום להתדיינות נוספת בעניין הסעד הזמני.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני.

דיון והכרעה

7.לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובת המשיבים 2-1. כלל נקוט בידינו, כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בנקל בהחלטות הערכאה הדיונית בענין סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים (רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק המזרחי (20.9.2011)). יובהר, כי הבקשה שלפני מכוונת נגד החלטת בית המשפט המחוזי בענין בקשתו של המבקש לעיין מחדש בצו המניעה הזמני שניתן בשעתו בהסכמה.

8.כידוע, רשות ערעור על החלטה אחרת תינתן " אם

שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה " ( סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) .

המבקש לא הצביע בבקשתו על נזק כלשהו שיגרם לו, בוודאי שלא נזק בלתי הפיך, כמו גם על נזק לזכויותיו הדיוניות, אם תידחה בקשתו. עוד אציין, כי מ עיון ב"נט המשפט" עולה כי דיוני ההוכחות בתובענה הסתיימו ביום 16.11.2016, ובו ביום נקבעו מועדים להגשת הסיכומים. ענין זה לא צוין בבקשה שלפני, אשר הוגשה ביום המחרת. נראה אפוא כי פסק הדין בתובענה ינתן בתוך פרק זמן קצר יחסית. די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה (ראו והשוו: רע"א 1151/07 קטן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

(13.7.2007)).

9.המבקש הלין גם על החלטת בית המשפט המחוזי לחייבו בהוצאות המשפט של המשיבים 2-1 בסך של 2,000 ₪. החלטה זו נמנית על סוגי ההחלטות בהן לא תינתן רשות ערעור (סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009; רע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ

(24.7.2016); רע"א 4863/15 מגאלשבילי נ' השניידרים בע"מ , פסקה 11 (25.8.2015)).

10.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובה לבקשה, אין צו להוצאות.