ע"א 2450-23 ע"א 2450-23

בבקשה שלפניי טוענים המערערים כי על רקע בקשות לפסילתי בהליכים אחרים ותלונות שהוגשו בענייני עלי לפסול עצמי מלדון בעניינם. כן נטען כי יש לקבל את בקשת הפסילה אף על רקע "קביעת מסמרות" בטענת המשיבה כי המערער 1 טרם שילם הוצאות שנפסקו לחובתו בהליכים שונים. בקשה זו הוגשה לאחר שבהחלטתי מיום 2.7.2023 דחיתי את בקשת המערערים למתן פטור מלא מתשלום אגרה והפקדת ערובה בהליך, אך הפחתתי את סכום הערובה לסך מתון ביותר של 2,500 ש"ח.

לא ראיתי לקבל את הבקשה. ראשית, אציין כי הטיפול בעניין האגרה והערובה הסתיים עם מתן החלטתי מיום 2.7.2023, ולכן ספק בעיני אם יש תוחלת בהגשת בקשת פסלות בשלב זה (ראו והשוו: בג"ץ 3041/22 איובי נ' בית משפט השלום ירושלים (17.5.2022)). מעבר לכך, אף לגופם של דברים לא מצאתי כי הבקשה מעלה כל עילה המצדיקה את פסילתי מלדון בעניינם של המערערים. טענות המערערים בדבר בקשות פסלות שהוגשו בענייני נטענו בעלמא, וממילא עצם הגשת בקשות פסלות על ידי המערערים בהליכים אחרים אינו מקים עילה לפסלות בהליך זה. כמו כן, בניגוד לטענת המערערים, לא קבעתי מסמרות בעניין טענת המשיבה כי המערער 1 טרם שילם לה את ההוצאות שנפסקו לחובתו, אלא אך ציינתי את טענתה זו – אשר לכל הפחות מעידה כי קיימת מחלוקת בנדון – כנסיבה נוספת שלא להיעתר לבקשה במלואה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות מתבקשת להמציא החלטה זו למערערים באמצעות הדואר, בהתאם לפרטים שנמסרו על ידם.