ע"א 2462/07 קשת טעמים בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

1.

בקשת המשיבים למימוש ערבות הובאה לעיוני רק לאחרונה ולכן ניתנת החלטתי רק עתה.

2.

מדובר בבקשת המשיבים למימוש ערבות בנקאית על סך 200,000 ש"ח שהפקידה המערערת בבית המשפט במסגרת בקשתה למתן סעד זמני בערעור. הערבות הופקדה על פי החלטתי מיום 21.5.2007 להיעתר לבקשה למתן סעד זמני למנוע את פינוי המערערת מהנכס נשוא הערעור, בכפוף להפקדת הערבות. לבסוף, בשנת 2009, מכרו המשיבים את הנכס למערערת. ביום 4.3.2010 ניתן פסק דין בו נדחה ערעור המערערת.

3.

בבקשה למימוש ערבות טוענים המשיבים כי הסעדים הזמניים שביקשה המערערת בערכאות השונות גרמו להם לנזקים רבים לרבות צמצום היכולת לאתר רוכש לנכס ועיכוב אפשרות מכירת הנכס כמו גם ירידת ערכו בתקופה זו. לחילופין טוענים הם כי נגרם להם נזק בגובה ההפרש שבין דמי שכירות ראויים לדמי השכירות ששילמה המערערת. באשר לנזקים שנגרמו עד למתן הסעד הזמני בבית משפט זה טוענים המשיבים שבכוונתם להגיש תביעה נגד המערערת. באשר לנזקים שנגרמו מאז שניתן הסעד הזמני בבית משפט זה הוגשה הבקשה שלפני למימוש הערבות.

4.

בכל הנוגע לנזק הנטען של ירידת ערך הנכס צירפו המשיבים חוות דעת שמאית בה הוערך שווי הנכס בסמוך למועד מתן הסעד הזמני ומאחר שמחיר המימוש היה נמוך יותר טוענים המשיבים לנזק בגובה ההפרש. לטענת המשיבים קיים קשר סיבתי בין נזק זה לסעד הזמני שהתבקש. כמו כן צירפו המשיבים חישובי הצמדה וריבית ובנוסף חישובים שונים בהם הופחתו מהנזק הנטען דמי השכירות שהתקבלו מהמערערת במהלך התקופה שעד למימוש הנכס. גם באשר לנזק "החלופי" שעניינו ההפרש בין דמי השכירות צורפו חוות דעת ודפי חישוב. המשיבים הוסיפו וטענו שנגרם להם גם "נזק תוצאתי בגין העיכוב שחל במועד קבלת כספי המימוש". לטענת המשיבים "כימות" נזק זה יש לבצע באמצעות "חישוב הריבית אשר היתה נחסכת בחשבון [החייב]". לעניין זה צורף חישוב שנערך ב"ענף לבדיקת אשראים מיוחדים של הבנק". "כימות" חלופי שהציעו המשיבים בהקשר זה הוא באמצעות הפרשי הצמדה וריבית. לטענת המשיבים בכל דרך חישוב סך כל הנזקים שנגרמו עולה על סכום הערבות ולכן הם מבקשים את מימושה.

5.

דין הבקשה להימחק. בהחלטתי מיום 21.5.2007 ליתן סעד זמני קבעתי במפורש כי הערבות נועדה "לכיסוי נזקי המשיבים, ככל שיוכחו ". מדובר אפוא ב"ערבות" בשונה, למשל, מ"עירבון" וכדי לממשה על המשיבים להוכיח כי נגרם להם נזק ומהו היקפו וכן להוכיח קשר סיבתי בין הצו הזמני לנזק (ראו והשוו רע"א 9308/08 אלול נ' רביב , פסקה 9 (טרם פורסם, 21.4.2009)). יפים לעניין זה גם דברי השופטת פרוקצ'יה:

"במקרה של ערבות לנזקים אשר ניתנה במסגרת סעד זמני של עיכוב ביצוע פסק דין, על הנתבע המבקש לחלט את הערבות להוכיח א[ת] היקף הנזק שנגרם לו, ואת הקשר הסיבתי בין מתן הצו הזמני לבין הנזק שנגרם, כנדרש בכל התדיינות אזרחית" (ע"א 10650/08 צ' לנדאו, קבלנות והנדסה בע"מ נ' אלישיוב , פסקה 9 (טרם פורסם, 16.8.2009)).

6.

בצדק מנסים אפוא המשיבים להוכיח את הנזקים שנגרמו להם ואת הקשר הסיבתי שבין הסעד הזמני לנזק אלא שבענייננו, ומבלי להביע כל עמדה באשר לטענותיהם, ברי כי אין מדובר בהוכחת נזק "פשוטה". לראייה המשיבים עצמם טוענים "לחלופין" לנזקים שונים ומציגים לכל אחד מהנזקים חוות דעת ודרכי חישוב שונות. בנסיבות שכאלה אין מקום להורות על מימוש ערבות שהופקדה בבית משפט של ערעור אלא יש להפנות את המשיבים להגיש תובענה נפרדת. כפי שכבר נקבע:

"כאשר בקשת החילוט מחייבת הוכחת נזק וקיום קשר סיבתי, הכרוכים בהבאת ראיות מפורטות ומורכבות, וכאשר ההליך אשר במסגרתו ניתנה הערבות הוא ערעור שהסתיים במתן פסק דין, דרך המלך לברר את סוגיית החילוט, ובכללה שאלת הנזק והקשר הסיבתי בינו לבין הסעד הזמני, היא בהגשת תובענה עצמאית בענין זה לערכאה הדיונית" (שם, פסקה 10; כן ראו ע"א 3301/08 פטל נ' אורי (טרם פורסם, החלטה מיום 29.11.2009)).

7.

הנה כי כן, דרך המלך בנסיבות ענייננו היא בהגשת תובענה עצמאית. המשיבים כזכור גם טוענים כי לגבי הנזקים שנגרמו בגין הסעדים הזמניים בערכאות האחרות בכוונתם אכן להגיש תובענה עצמאית. עניין זה מחזק את המסקנה אליה הגעתי שהרי מן הראוי הוא כי עניין הנזקים כולו יתברר בערכאה אחת ולא יפוצל.

8.

הבקשה נמחקת אפוא. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות.

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07024620_C37.doc

עע

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il