ע"א 2526/99 יעקוב נסיר נ. זוהיר מרגיה

המבקש הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון. המבקש יליד 1928, לטענתו אינו עובד ומתקיים מקיצבת זיקנה מן המוסד לביטוח לאומי, ואין לו מקור הכנסה אחר. כן טען המבקש, כי אין לו רכוש מלבד דירת מגוריו.

מעדותו של המבקש ומחקירתו הנגדית התבררו עובדות שיש בהן כדי להעמיד באור אחר את טענותיו:

המבקש מתגוררת בנצרת בבית בין ארבע קומות, הבנוי על שטח של 500 מ"ר לכל הפחות. הקרקע עליה נבנה הבית רשומה כולה על שם המבקש, אם כי בבית מתגוררים גם שבעת בניו ובני משפחותיהם. המבקש העביר לבניו את הבעלות על בית המגורים לפני מספר שנים, ללא תמורה. עתה מתכוונים בני המשפחה לערוך חוזה חדש, לפיו מועברת הבעלות בבית לבנים בתמורה, כדי שיוכלו לקבל משכנתא בגין העיסקה.

המבקש היה בעליהם של מקרקעין נוספים: האחד - 6/48 חלקים מחלקה 19 בגוש 16876 - היא הקרקע נשוא ערעור זה. לטענת המבקש מדובר בקרקע שלו, והוא העבירה ללא תמורה לבנו נסיר אניס. כך טוען גם הבן נסיר, שהיה נוכח בדיון. יש לסייג טענה זו ולציין, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, עליו ערער המבקש, קובע כי המשיבים הם בעלי הקרקע ורשאים להירשם כבעליה.

נכס נוסף ברשות המשפחה הוא 8/48 חלקים מחלקה 6 בגוש 16865. קרקע זו היתה בבעלות המבקש, ובשנת 1995 הועברה ונרשמה על שם בנו נסיר.

המבקש העביר לבניו את המקרקעין שבבעלותו וחלקים מביתו ללא תמורה. אילו סבל ממחסור, לא היה המבקש מעביר רכוש כה יקר ללא תמורה, אפילו כאשר מדובר בבני משפחתו.

המבקש העיד עוד, כי נהג לבקר מידי שנה בגרמניה למשך כחודש. לטענתו הוזמן על ידי ידידים, מיסיונרים, אשר הזמינו אותו מידי שנה, ונשאו בכל הוצאותיו, כולל כלכלה, נסיעות וכרטיס טיסה, ואף נהגו לקנות עבורו בגדים ומתנות. המבקש אישר בעדותו, כי בשנה שעברה ביקר בקנדה. לדבריו ביקר בבית בת דודתו, אשר קודם לכן התארחה ארבעים יום בביתו בישראל. בתמורה לאירוח, בת הדודה ומשפחתה אירחו את המבקש בביתם בקנדה, דאגו לכל מחסורו, טיילו עימו במכוניותיהם ואף נשאו בכל הוצאותיו, כולל כרטיס הטיסה ומתנות לנכדיו.

גירסתו זו של המבקש בדבר קרובי משפחה וידידים המממנים דרך קבע את טיוליו ברחבי העולם, כשאינם מסתפקים באירוחו וכיסוי הוצאותיו השוטפות, אלא מוסיפים ורוכשים עבורו כרטיס טיסה, בגדים ומתנות - גירסה זו מעוררת תמיהות רבות. אף אם אניח, לא בלי קושי, כי העלויות העיקריות של נסיעות המשיב ממומנות על ידי אחרים, אינני מאמינה שלא נדרש לשאת, לכל הפחות, בחלק מן ההוצאות, כגון נסיעות בתחבורה ציבורית, כלכלה מחוץ לבית וכיוצא-באלה. גם אם אין מדובר בסכומים גדולים במיוחד, לא היה המבקש יכול לשאת בהן אילו התקיים מקיצבת הביטוח הלאומי בלבד, כטענתו.

אולם, גם אם ארחיק לכת ואקבל את גירסת המבקש, הרי די בעדותו הוא כדי להביא לדחיית בקשותיו. שכן, בבחינת יכולתו של אדם לעמוד בנטל תשלום האגרה והפקדת הערבון, יש להתחשב גם ב"מעגל הקרוב" של בני משפחה וידידים. למבקש ידידים וקרובי משפחה הנושאים בהוצאות שונות שלו, לאו דוקא חיוניות למחייתו, ואין סיבה שלא יסתייע בהם גם במימון הוצאותיו המשפטיות.

המבקש מקיים רמת חיים גבוהה, בבעלותו ובבעלות משפחתו הקרובה נכסים בעלי ערך, ידידיו ובני משפחתו מעמידים לרשותו סכומי כסף ניכרים, ובנסיבות אלו אין הצדקה לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

הבקשה נדחית.

האגרה תשולם והערבון יופקד תוך שלושים יום ממסירת החלטה זו.