ע"א 2568/15 SHAHEEN LIL-MANTOGAT AL GHIZIEH נ. MARINA FOR GENERAL TRADIN

השופט י' דנציגר :

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים ראינו לנכון לדחות את הערעור מכוח סמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לא מצאנו מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינה של הערכאה הדיונית. הממצאים העובדתיים דנן תומכים במסקנה המשפטית שאליה הגיע בית המשפט המחוזי. בנוסף, לא מצאנו שנפלה טעות שבחוק כלשהי בפסק הדין.

המערערות לא התייצבו לדיון שהתקיים ביום 10.2.2014, וגם למועד הדיון שנקבע לקדם משפט לא התייצב בא כוחן דאז, הגם שידע על מועד הדיון (כפי שעולה מבקשה לדחיית מועד הדיון שהגיש מספר שעות לפני מועד הדיון).

לא למעלה מן הצורך יוסף, כי המערערות הגישו בקשה לביטול פסק הדין לבית המשפט המחוזי. הבקשה נדחתה מהטעם שהתצהירים שצורפו כתמיכה לבקשה הוגשו שלא כדין. בית המשפט המחוזי קבע, ובצדק (כפי שהתרשמנו אף אנו מצילומים מוגדלים של התצהירים שהוגשו על ידי המערערות בתאריכים 19.3.2014 ו-1.4.2014), כי החתימה על גבי התצהיר שתמך בבקשה דנן זויפה. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה, תוך שנקבע שהתנהלותן של המערערות, בכל שלבי ההליך, מלמדת על זלזול מתמשך בבית המשפט (השופטת א' חיות , רע"א 4405/15).

ערעורן של המערערות חוזר למעשה על הטענות שהועלו בבקשת רשות הערעור שנדחתה, ודי היה בטעם זה כדי להצדיק דחייתו של הערעור.

לא ראינו מקום להתערב בסכום הפיצוי שנפסק על ידי הערכאה הדיונית, שכן מדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק שבית המשפט מוסמך היה לפסקו אף ללא הצגת ראיות מצד המשיבה.

הערעור נדחה איפוא.

בהתחשב בסכום ההוצאות שנפסק לחובת המערערות בבית המשפט המחוזי, תשלמנה המערערות למשיבים הוצאות על הצד הנמוך בסך 15,000 ש"ח.

הואיל ובא כוח המערערות לא יכול היה לשלול את טענת המשיבים לפיה כל סכומי ההוצאות שנפסקו לזכותם בבית המשפט המחוזי ובבית משפט זה טרם שולמו על ידי המערערות, ישמש סכום העירבון שהופקד בקופת בית משפט זה (בסך 35,000 ש"ח) לתשלום על חשבון ההוצאות שנפסקו לזכות המשיבים ולחובת המערערות ושטרם שולמו.