ע"א 2581-22 ע"א 2581-22

1.לפניי בקשה להצטרף להליך שבכותרת כמשיב.

2.אלה, בתמצית, העובדות הרלוונטיות לעניין. בפסק הדין נושא הערעור נדחתה על הסף תביעה שהגיש המערער בגדרה התבקש בית המשפט להצהיר כי המערער הוא הבעלים של חלקים מחלקת אדמה בכפר ג'וליס. בפסק הדין התביעה נמחקה על הסף. בית המשפט קבע כי הואיל והתנהל הסדר זכויות במקרקעין, לא ניתן להעלות טענות לבעלות במקרקעין המוסדרים, אלא בהתאם להוראות פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 – שנמצא כי לא הוכחו בהליך.

3.מבקש ההצטרפות (להלן: המבקש) טוען כי הוא רכש את זכויות הבעלות של המשיבים 14, 35-33, 38 ו-46 בשלוש חלקות באותו גוש שהמערער טוען לבעלות בו. על כן, המבקש טען כי לשם שמירה על זכויותיו יש לאפשר לו להצטרף לערעור כמשיב. המערער מתנגד לבקשה. המשיבים 21-18 אינם מתנגדים לבקשת ההצטרפות. יתר המשיבים לא השיבו לבקשה.

4.לטענת המערער, חזקה על המשיבים אשר מכרו את החלקות למבקש – שלפי הנטען חלקם קרובי משפחה של המבקש – כי עדכנו את המבקש בעניין ההליך המתנהל. המערער טען כי המבקש השתהה יתר על המידה בהגשת בקשת ההצטרפות, מבלי שפרט באיזה שלב נודע לו על קיום ההליכים בבית המשפט קמא או בבית משפט זה. כמו כן טען המערער כי ממילא המשיבים שמכרו את החלקות האמורות הם צד להליך, ועל כן, אין צורך ממשי בצירופו של המבקש.

5.עיינתי בטענות הצדדים ושוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, צירוף משיב לראשונה בערכאת הערעור שמור למקרים חריגים (ראו, למשל, ע"א 7757/12 זאב נ' רידר, פסקה 5 (6.2.2014)). ההחלטה אם לצרף משיב תלויה בעמידה במבחן הכולל שלושה תנאים מצטברים שהנטל להוכחתם מוטל על מבקש ההצטרפות. ראשית, האם מבקש ההצטרפות עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה בערעור. שנית, האם רצוי שההחלטה בערעור תכבול את מבקש ההצטרפות במעשה בית דין. שלישית, האם שיקולים של יעילות וסדר דיוני מצדיקים את הצירוף המבוקש. במסגרת התנאי השלישי נדרש מבקש הצירוף להצביע על כך שלא השתהה בהגשת הבקשה (ראו, עע"מ 8305/20 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה נ' טל, פסקה 7 (18.2.2021)). בנוסף לתנאים אלה יש לבחון מדוע הצירוף לא התבקש במסגרת הדיון בערכאה הדיונית (ראו: ע"א 3778/23 קפלן נ' ביזאוי, פסקה 6 וההפניות שם (22.10.2023); ער"א 560/24 קפלן נ' ביזאוי, פסקה 8 (1.2.2024)).

6.בעניין הנוכחי מצאתי מספר קשיים בבקשת ההצטרפות בשלב זה של ההליכים. אשר לתנאים הראשון והשני, גם אם מבקש ההצטרפות עלול להיפגע מתוצאות ההכרעה בערעור ועל כן ראוי שיכבלו אותו במעשה בית דין, לא מצאתי כי מדובר בפגיעה שמחייבת את צירופו. כפי שהובהר בראשית הדברים, התביעה בבית המשפט קמא נדחתה על הסף. על כן, ככל שהערעור יתקבל, ממילא ההליך יוחזר לדיון בבית המשפט קמא – והמבקש יוכל לבקש להצטרף להליך בשלב זה ולהעלות טענותיו. בנסיבות אלה, לא ראיתי הכרח לדון בשאלה אם ראוי שההערכה תכבול את המבקש במעשה בית דין, בין היתר על רקע העובדה שחלק מהמשיבים הם המוכרים מהם רכש המבקש את המקרקעין.

בכל הנוגע לתנאי השלישי לא מצאתי כי שיקולים של יעילות וסדר דיוני מצדיקים את הצירוף המבוקש. המבקש ציין בבקשה כי רכש את המקרקעין ביום 7.4.2021, היינו, כשנה לאחר שהוגשה התביעה לבית המשפט קמא. גם הבקשה הנוכחית הוגשה בחלוף כשנה ותשעה חודשים ממועד הגשת הערעור, וכשלושה חודשים לפני מועד הדיון. המבקש לא הבהיר מדוע הבקשה הוגשה רק בעת הנוכחית. למעט טענה כללית על כך שהמבקש ידע על הערעור רק לאחרונה, לא נטען דבר. המבקש לא הבהיר כיצד נודע לו על ההליך ואם לא נמסר לו על קיומו בעת רכישת המקרקעין. הדברים אמורים במיוחד על רקע הטענה כי חלק מהמשיבים הם קרובי משפחה של המבקש.

זאת ועוד; צירופו של המבקש בעת הזו, לאחר שהוגשו תשובות הצדדים ובמועד סמוך למועד הדיון שנקבע, עלולה לסרבל את הדיון. לא זו בלבד שאפשר שתתבקש דחייה של הדיון, אלא שהמבקש עשוי להעלות טענות חדשות שלא נבחנו בבית המשפט קמא, ואשר נוגעות – כפי שעלה מהבקשה – לזכויותיו במקרקעין כמי שהסתמך על המרשם. בנסיבות אלה, העלאת טענות חדשות בגדרי הערעור תוביל להרחבת המחלוקת העובדתית מעבר לבירור שבוצע קודם מתן פסק הדין.

במכלול הטעמים שלעיל, לא מצאתי הצדקה לצירוף המבקש להליך בשלב זה. למען הסר ספק יובהר כי אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה כלשהי באשר לטענות המבקש לעניין זכויותיו במקרקעין, וברי כי כל טענותיו שמורות לו.

המזכירות מתבקשת לתייק החלטה זו גם בתיקי השופטים.