ע"א 2708/10 עסיס עסקים יקדמו ספורט פרוייקט הכח רמת גן נ. האגודה למען מכב

1.

סבורים אנו, כי צדק בית המשפט המחוזי משהחליט לדחות את בקשתם של המערערים להתיר להם להביא ראיות לסתור את הממצאים והמסקנות שבהכרעת דין שניתנה נגד המערער 2 (להלן – המערער). משהוחלט לדחות את הבקשה, ממילא נחרץ גורלה של התביעה הכספית שהגישו המערערים נגד המשיבה.

2.

הראיות שהמערערים ביקשו להביא לשם סתירתם של הממצאים שבהליך הפלילי שהתנהל נגד המערער הן ראיות שאת כולן או עיקרן ביקש המערער להביא בפני בית משפט זה בגדר ערעורו על הכרעת הדין וגזר הדין (ע"פ 2037/05, שניתן בו פסק דין ביום 28.11.07). בפסק הדין בערעור נאמר כי "אפילו הייתה מתקבלת בקשתו של המערער [הוא המערער 2 דכאן] להגשתן של הראיות אותן צרף לא היה בכך כדי לשנות את הכרעת הדין" (פיסקה 17). על רקע דברים אלה ברור שלא הייתה הצדקה להתיר הבאתן של הראיות לסתור. יש לזכור, כי סעיף 42ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, מורה שתוּתר הבאת ראיות לסתור "ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין". משבית משפט זה אמר את דברו לגבי הראיות האמורות בגדרו של הערעור הפלילי, לא נמצא טעם ראוי להתיר הבאת ראיות לסתור ואף אין חשש לעיוות דין.

3.

אכן, ההליך הפלילי התנהל רק נגד המערער ולא נגד המערערת 2 (להלן – המערערת ). השאלה היא האם המערערת הינה בגדר חליפה של המערער, כאמור בסעיפים 42א ו-42ג לפקודה. בנסיבות העניין סבורים שיש להשיב בחיוב לשאלה זו. יצוין בין השאר, כי המערער היה מנהלה של המערערת והחזיק, ישירות או בעקיפין, במחצית מניותיה. העובדה שרעייתו החזיקה כנראה במחצית האחרת של המניות אינה משנה את הקביעה בדבר יחסי חליפות.

4.

הערעור נדחה. המערערים יישאו בשכר טרחה בסך 25,000 ש"ח.