פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
927/12 - א'
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקשים:
1. עסיס עסקים יקדמו ספורט ע"י מנהלה
ידין מכנס
2. ידין מכנס
נ ג ד
המשיבה:
האגודה למען מכבי רמת גן
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לקיום דיון נוסף על פסק-דינו של בית משפט זה בע"א 2708/10 (כב' השופטים א' גרוניס, ע' ארבל, א' חיות), לפיו נדחה ערעור המבקשים תוך חיובם בהוצאות. פסק-הדין ניתן ביום 29.12.2011, בהעדר הצדדים. יצוין כי בהתאם לרישומי המחשב, פסק-הדין הומצא לידי המבקשים ביום 2.1.2012.
בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לקיום דיון נוסף הינו 15 ימים ממועד מתן פסק-הדין. לפיכך, המועד האחרון לפי דין להגשת ההליך היה ביום 15.1.2012 . ניסיון ההגשה הראשון של ההליך שבכותרת היה ביום 26.1.2012, אולם ההליך נדחה מן המרשם. בהמשך לכך, הוגש ההליך שבכותרת ביום 30.1.2012 . בבקשתם טוענים המבקשים, אשר אינם מיוצגים בידי עורך-דין, כי דרוש להם זמן נוסף להגשת העתירה והם מבקשים כי יוארך המועד להגשת ההליך עד ליום 25.3.2012.
לאחר שבחנתי את טענות המבקשים על רקע מכלול נסיבות העניין, באתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות. כידוע, הגישה לקיומו של "טעם מיוחד" למתן אורכה להגשת עתירה לקיום דיון נוסף היא קפדנית ומצמצמת, בשים לב לטיבו המיוחד של ההליך, שהינו חריג במסכת ההתדיינות הרגילה. לא מצאתי לחרוג מגישה זו בבקשת האורכה שלפניי. הבקשה הוגשה באיחור ניכר של 16 ימים. אף אם אשקול לטובת המבקשים את ניסיון ההגשה הראשון של ההליך ביום 26.1.2011, הרי מדובר באיחור של 11 ימים. איחור זה אף הוא משמעותי, בשים לב לתקופה הקצרה יחסית הקבועה בדין להגשת עתירה לדיון נוסף. בהתחשב בכך שפסק-הדין הומצא לצדדים ביום 2.1.2012, לא הובהר מדוע המבקשים לא הגישו את ההליך, או למצער את בקשת האורכה, בתוך המועד הקבוע לכך בדין. לא הוצג טעם ממשי - לא כל שכן "טעם מיוחד" - המצדיק את האיחור הנדון. בטענת המבקשים בדבר העדר ייצוגם אין די בהקשר זה: ראשית , המבקשים היו מיוצגים בע"א 2708/10 ויש להניח כי יכלו לברר את סדרי הדין החלים על העניין. שנית , כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי העדר ייצוג, כשלעצמו, אינו מקים "טעם מיוחד" לצורך הארכת מועד, שכן אדם הבוחר לייצג את עצמו חלף פנייה לייצוג משפטי מקצועי, נוטל על עצמו סיכון שמא ינקוט בהליכים באופן שאינו מתיישב עם סדרי הדין, על המשמעויות הנלוות לכך (ראו והשוו: בש"א 4254/10 שונג נ' ריצ'רדס (לא פורסם, 13.6.2010), והאסמכתאות המובאות שם). לכל אלה יש להוסיף, ולכך משקל רב בעיניי, כי על-פני הדברים, סיכוייו של ההליך העיקרי אינם נחזים להיות טובים, בהתחשב באמות המידה הקבועות בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
בשים לב לגישה הקפדנית והמצמצמת הנוהגת בבקשות אורכה להגשת עתירה לדיון נוסף, ובהתחשב במשקלם המצטבר של מכלול הטעמים שהוצגו לעיל, הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
לבקשתו, תמציא המזכירות למבקש 2 עותק מפרוטוקול הדיון מיום 29.12.2011 בע"א 2708/10, ביחד עם החלטתי זו.
ניתנה
היום, ג' באדר תשע"ב (26.2.2012).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת