בש"א 4254/10 צ'ואן- קוואי סאני שונג נ. ג'קי ריצ'רדס

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז. בפסק-דינו דחה בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק-דינו של בית משפט לתביעות קטנות ברמלה, בציינו כי מסקנת בית-המשפט דלמטה התבססה על התרשמות השופט מן העדים "ולכן ערכאת הערעור אינה יכולה להתערב במסקנה זו". פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 25.3.2010 במעמד הנוכחים. המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור על פי דין ובהתחשב בפגרת הפסח, היה ביום 2.5.2010. ההליך שלפניי הוגש ביום 2.6.2010. יוער כי המבקש, המייצג את עצמו, התייחס לאיחור בהגשת ההליך במסגרת בקשת רשות הערעור שברצונו להגיש לבית המשפט. בנסיבות העניין ראיתי להתייחס לכך כבקשה להארכת מועד להגשת ההליך.

2.

לטענת המבקש, העיכוב בהגשת בקשת רשות הערעור נבע מאי ידיעתו את הדין. לטענתו, בפסק-הדין של בית משפט לתביעות קטנות צוין כי הוא יכול להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום. מנגד, בפסק-הדין המחוזי לא צוין דבר בבקשר זה, ולפיכך לא ידע כי עליו להגיש את בקשתו תוך 30 ימים. עוד נטען בבקשה כי התקשר מספר פעמים למוקד של בית המשפט אך לא הצליח להגיע למענה אנושי.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות ממכלול הטעמים שלהלן: ראשית , ההלכה הפסוקה הכירה בכך שבנסיבות מסוימות טעות שבדין עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד, ובלבד שמדובר בטעות שהינה בלתי נמנעת באורח סביר (ראו: רע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות (לא פורסם, 29.1.2002)). בנסיבות המקרה שלפניי, אין בטענת המבקש בדבר אי ידיעת המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, כדי ללמד כי מדובר בטעות סבירה המקימה "טעם מיוחד" כנדרש לצורך הארכת מועד. אוסיף כי העדר ייצוג, כשלעצמו, אינו מקים "טעם מיוחד" למתן האורכה המבוקשת. כבר נקבע בפסיקה כי אדם הבוחר לייצג את עצמו חלף פנייה לייצוג משפטי מקצועי, נוטל על עצמו סיכון כי ינקוט בהליכים באופן שאינו תואם את סדרי הדין, על המשמעויות הנילוות לכך (ראו: בש"א 2234/00 יחיאל ישפה נ' בנק הפועלים סניף הרצוג (לא פורסם, 31.7.2000); בש"א 8496/07 אליהו קבלן נ' שמואל נבון (טרם פורסם, 2.12.2007)). שנית , המדובר באיחור משמעותי של כחודש ימים בהגשת ההליך, שיש בו כדי לפגוע בציפיית המשיבה לסופיות הדיון. ושלישית , על פני הדברים, סיכוייו הלכאוריים של ההליך נחזים להיות קלושים בהתחשב בכך שמדובר בערעור "בגלגול שלישי" על פסק-דין של בית המשפט המחוזי שדחה בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית משפט לתביעות קטנות אשר קביעותיו התבססו על ממצאי מהימנות ועובדות. בנסיבות העניין, ספק אם הבקשה מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים, המצדיקה דיון בגלגול שלישי.

אשר על כן, ונוכח כוחם המצטבר של הטעמים האמורים, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.