בש"א 874/20 בנימין מקובר נ. עו"ד ערן קאופמן

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.8.2019 (פר"ק 42360-05-10; כבוד הנשיא א' אורנשטיין ) (להלן: פסק הדין ).

2.

עיקרי העובדות פורטו בפסק דיני בע"א 5978/19 מקובר נ' קאופמן (28.1.2020) (להלן: פסק הדין מיום 28.1.2020 ) ואחזור עליהן בקצרה להלן. ביום 21.10.2010 ניתן צו פירוק לחברת מקובר 24 (1995) בע"מ (להלן: החברה ) שהמבקשים היו בעלי מניותיה (להלן: צו הפירוק ). ביום 4.4.2011 דחה בית המשפט המחוזי בקשה מטעם המבקש 2 לביטול צו הפירוק שניתן בהיעדרו, ובקשת רשות ערעור שהוגשה נגד החלטה זו נדחתה אף היא (רע"א 3374/11 מקובר 24 [1995] בע"מ נ' נחום (25.7.2011) (להלן: רע"א 3374/11 )).

3.

ביום 16.1.2019 הגיש המבקש 1 בקשה לביטול הליכי הפירוק נוכח היווצרותן של נסיבות חדשות המצדיקות זאת לטענתו, ובגדר פסק הדין נדחתה בקשה זו. המבקשים הגישו ביום 8.9.2019 ערעור על פסק הדין, ואילו המשיב 1 עתר לסילוק הערעור על הסף בטענה שלא נתונה למבקשים זכות ערעור על פסק הדין וכי דרך ההשגה עליו היא באמצעות בקשת רשות ערעור. בפסק הדין מיום 28.1.2020 קבעתי כי אכן לא נתונה למבקשים זכות ערעור על פסק הדין ומשום כך הוריתי על מחיקת הערעור על הסף.

4.

כעת, מונחת לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין. לטענת המבקשים, אשר אינם מיוצגים, הם לא עורכי דין במקצועם ועל כן לא ידעו כי יש להשיג על פסק הדין באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. עוד נטען כי הערעור שהוגש על פסק הדין ביום 8.9.2019, הוגש בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור, וגם מטעם זה יש להיעתר לבקשתם.

5.

המשיב 1 מתנגד לבקשה וטוען כי המבקשים ידעו כי ניתן להשיג על פסק הדין באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור, זאת בהתחשב בעובדה שכבר השיגו בעבר על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לביטול צו הפירוק באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור (רע"א 3374/11 הנ"ל). עוד נטען כי בהחלטה מיום 3.2.2020 הורה בית המשפט המחוזי על חיסולה של החברה ולכן אין כל משמעות מעשית להשגה על פסק הדין שעניינו ביטול הליכי הפירוק.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הליך ערעורי צריך להיות מוגש במועד והארכת מועד תינתן רק בהתקיים "טעמים מיוחדים" לכך (ראו: תקנה 528

לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אכן , הערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין הוגש בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור, כך שלא קם למשיבים אינטרס הסתמכות על סופיות הדיון. עובדה זו אכן שוקלת לעבר היעתרות לבקשה להארכת מועד. אולם, חרף האמור אני סבורה כי לא קמה הצדקה להורות על הארכת מועד בענייננו.

7.

המבקשים טעו והגישו על פסק הדין ערעור בזכות חלף הגשת בקשת רשות ערעור. ככלל, טעות שבדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הליך ערעורי ויש להוכיח כי מדובר בטעות שאדם סביר היה יכול להיקלע אליה וכי נעשו מאמצים למניעת הטעות (ראו: בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה , פיסקה 8 (10.10.2018); בש"א 9262/18 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב , פיסקה 8 (21.5.2019). ערעור על החלטה זו נדחה בגדרי בש"א 3958/19 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") , פיסקה 4 (27.6.2019); ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 14 (6.2.2020)). בענייננו, המבקשים לא פירטו אילו מאמצים עשו, אם בכלל, לברר מהו אופן ההשגה על פסק הדין. משכך, אין בידי לקבוע כי מדובר בטעות שהייתה בלתי נמנעת באורח סביר. ודוק, בפסיקה נקבע כי " אדם הבוחר לייצג את עצמו חלף פנייה לייצוג משפטי מקצועי, נוטל על עצמו סיכון כי ינקוט בהליכים באופן שאינו תואם את סדרי הדין, על המשמעויות הנילוות לכך " (בש"א 4254/10 שונג נ' ריצ'רדס (13.6.2010); בש"א 927/12 עסיס עסקים יקדמו ספורט נ' האגודה למען מכבי רמת גן (26.2.2012); בש"א 2840/16 איליאייב נ' רוזנברג שירותי חקירות ואבטחה בארץ ובחו"ל , פיסקה 6 (17.6.2016)).

8.

זאת ועוד, שיקול מרכזי בעניינו המטה את הכף אל עבר אי היעתרות לבקשה הוא סיכויי ההליך. משחוסלה החברה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 3.2.2020 דומני כי סיכוייו של ההליך – שעניינו דחיית בקשה לביטול הליכי הפירוק – אינם גבוהים כלל ועיקר.

לא למותר לציין בהקשר זה כי משניתן פסק דין סופי המורה על חיסולה של החברה, הרי שבמסגרת ערעור עליו ניתן יהיה להשיג גם על החלטות ביניים שניתנו בגדר הליך הפירוק (ראו: תקנה 411

ל תקנות סדר הדין האזרחי ; הכלל האמור הוחל אף ביחס להליכי חדלות פירעון באופן שבמסגרת הערעור על "פסק דין" המכריע ביחידה דיונית מסוימת בהליך, ניתן לערער גם על החלטות הביניים אשר ניתנו באותה יחידה דיונית . בעניין זה ראו והשוו: ע"א 178/16

כהן נ' עו"ד מיכה צמיר, בתוקף תפקידו ככונס נכסים , פיסקה 6 (23.01.2017); ע"א 3428/16

עוז קרמיקה בע"מ נ' אלקוקין , פסקה 15 (16.10.2017); ע"א 3806/18

סיירוקס ישראל בע"מ נ' עסור

(12.3.2019); בש"א 1521/19 חכם נ' מור נרדיה, מנהל מיוחד לחברת דרך

(26.3.2019)).

9.

אשר על כן, הבקשה נמחקת. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב 1 בסך של 1,000 ש"ח.