פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5738/21
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ס חוק נוער - איזור דרום ירושלים גילה
2. פלוני
3. פלוני
בקשה מיום
19.8.2021 להארכת מועד להגשת הליך; תשובה מטעם המשיב 1 מיום 30.8.2021; תשובה
מטעם המשיבה 2 מיום 30.8.2021
החלטה
המבקש עותר להארכת המועד להגשת ערעור פסלות על החלטתו של כב' השופט הבכיר א' כץ מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 22.6.2021 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המבקש (להלן: ההחלטה ). המשיבה 2 מתנגדת לבקשה ואילו המשיבה 1 הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט תוך שציינה כי ביום 23.6.2021 ניתן פסק-דין בהליך בבית המשפט לענייני משפחה, ולפיכך נדמה כי מדובר בהליך תאורטי בלבד.
המועד האחרון להגשת הערעור הוא יום 6.7.2021 (ראו תקנה 174(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) הקובעת כי ערעור על החלטת פסלות יש להגיש תוך 14 ימים ממועד המצאת ההחלטה). להשלמת התמונה יצוין כי המבקש הגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 5.8.2021, אשר נדחה על הסף בהחלטה מאותו יום, בה נקבע כי בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ערעור פסלות יש להגיש לבית המשפט העליון.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לה וביתר החומרים המצורפים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי טעונה הצגת "טעמים מיוחדים" (תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי), ובכל הנוגע לערעורי פסלות שופט הפסיקה אף נוקטת במשנה זהירות וצמצום של מתן הארכות מועד (ראו למשל: בש"א 4616/13 פלוני נ' פלונית , פיסקה 2 (21.7.2013); בש"א 5184/19 סימון נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ סניף אשדוד , פיסקה 4 (9.8.2019)). טענותיו של המבקש כי לא ידע מהם המועדים להגשת ערעור פסלות אינן מהוות "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ערעור, בייחוד בשים לב לכך שהמבקש לא פירט האם עשה מאמצים לבירור המועדים הקבועים בדין (ראו והשוו: בש"א 874/20 מקובר נ' קאופמן , פיסקה 7 (20.2.2020), וההפניות שם). לא למותר להוסיף ולציין כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בגדרה נדחה ערעור שהגיש המבקש ניתנה כבר ביום 5.8.2021, ולא הובהר מדוע הבקשה שבכותרת הוגשה רק ביום 19.8.2021. אף יתר טענותיו של המבקש באשר לתחושות שלטענתו מנעו ממנו הגשת ערעור אינן מהוות "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ערעור פסלות באיחור כה ניכר, בוודאי נוכח אמת המידה המצמצמת להגשת ערעורי פסלות.
בנוסף, דומה כי אף סיכויי ההליך אינם מצדיקים היעתרות לבקשה להארכת המועד, זאת בשים לב לכך שהדרך לבירור טענות פסלות לאחר מתן פסק דין היא באמצעות הגשת הליך ערעורי מתאים על פסק הדין (ראו: ע"א 8297/14 דור נ' וי.אמ.ג'י אריאל קומודיטיס (1996) בע"מ (10.2.2015); ע"א 5161/16 אי מסטר בע"מ נ' מגדלי הים התיכון בע"מ , פסקאות 5-4 (15.3.2017); יגאל מרזל
דיני פסלות שופט 340-338 (2006)).
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה 2 בסך של 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, כ"ח באלול התשפ"א (5.9.2021).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת